בפרשה זו הכתוב מתאר לנו : כי יעקב שולח מלאכים אל עשיו אחיו – כדי להודיע לו שהוא גר עם לבן ויש לו שור וחמור….. כאשר המלאכים חוזרים משליחותם, הם מבשרים לו כי עשיו יוצא לקראתו עם ארבע מאות איש. תגובת יעקב היא: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים–לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. […]
סִפּוּר דוּ-כִּוּוּנִי. יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. מֵאָז הָעֲקֵדָה, יַחֲסֵי הָאָב-בֵּן שֶׁל אַבְרָהָם-יִצְחָק הֵם בְּתַאֲחִיזָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד. אַבְרָהָם הוּא אָב שֶׁמִּתְקַשֶּׁה לִהְיוֹת בֵּן. הוּא מִּתְנַתֵּק מִמּוֹרַשְׁתּוֹ הָאֱלִילִית שֶׁל אָבִיו. וּמֶה הָיָה שֵׁם אִמּוֹ? וְיִצְחָק הוּא בֵּן שֶׁמִּתְקַשֶּׁה לִהְיוֹת אָב לִשְׁנֵי בָּנָיו, גַּם לְיַעֲקֹב וְגַם לְעֵשָׂו. וְלֹא רַק בֵּן אָבִיו הוּא, אֶלָא גַּם […]
פרשה זו פותחת בפסוקים בעלי חשיבות מיוחדת – שיש להם השפעה גם בדורות הבאים כולל בימינו: "ְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם–אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר […]
אל תשלח ידך אל הנער הבט בטבע נעוריו בתום ילדותו בטוהר הליכותיו בחיות, התלהבות אל תשלח ידך אל הנער חנוך לנער על פי דרכו דרכו תלמד על עצמך דרך הנער כמראה מולך התבונן, תפנים אולי הוא נופח בך רוח חיים?! הלך הנער כזרימת נהר טבעי, שוקק חיים עיתים גאות, עיתים שפל הנער מדלג […]
אחד הנושאים בפרשה: מהפכת סדום ועמורה: "וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל- הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה. וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר: אֶל-הַמָּקוֹם–אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה. וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן. וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹוקים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ […]
הוֹ אֵשֶׁת לוֹט! כְּשֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְכַלּוֹת הֵיכָן הָיִית? וּשְׁמֵךְ, סֵרַב לְהִתְגַּלוֹת. אַף כִּי אָמְרוּ בָּרְחוֹב נָלִין לוֹט הִכְנִיסָם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת מָזוֹן נָתַן לָהֶם וּמַיִם. כְּשֶׁסָּבְבוּ אַנְשֵׁי הָעִיר זְקֵנִים וּנְעָרִים אָמְרוּ לְלוֹט: הוֹצֵא הָאֲנָשִׁים! אַז מָה הִרְגַּשְׁתְּ? וְאֵיךְ לֹא קַמְתְּ לִמְחוֹת? כְּשֶׁהוּא הָיָה מוּכָן בְּרֶגַע כֹּה נִמְהָר לִמְסֹר אֶת הַבָּנוֹת. אָמַר: עָשׂוּ לָהֵן כַּטּוֹב בְּעֵינֵכֶם… […]
הפרשה קרויה על שמו של נח – שנבחר על ידי ה' להמשיך את קיום המין האנושי ,בזמן שהקב"ה גזר גזירה להביא כליה על העולם. בסוף פרשת בראשית נאמר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום: וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל ליבו: ויאמר ה' […]
אַתָּה אִישׁ צַדִּיק וְתָמִים וְנֹחַ. אֲבָל הָאֵד שֶׁעָלָה מִן הָאֲדָמָה כְּבָר יָבַשׁ וְחָמָס שֶׁעוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וּמְמַלֵּא, מַשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת נֹחַ וּבֹא בָּהּ. וְהָבֵא אֶת הַחַיּוֹת וְאַף אֲנִי אָבוֹאָה. וּמַה שֶׁעוֹד לֹא הִשְׁחִית הַבָּשָׂר, אַשְׁחִית אֲנִי. אַבְקִיעַ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם אֶפְתַּח אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם וְהַגֶּשֶׁם יִשְׁטֹף אֶת הָאֶרֶץ וּמָחֹה אֶמְחֶה אֶת כָּל […]
מידי חודש בחודשו כמנהג הנשים מדורי דורות הולכת ומקווה לטבילה לטהרה ללידה חדשה גופה מתעטף במים זכים מתקדש במקווה בטבילת איברים מתקלף מקליפות מזדכך מיטהר מתעלה לאיחוד עם הבורא והגבר כמנהגו נוהג בציפייה למיזוג של נפש תאומה עצם מעצמיו כחתן לכלה ביום חופתה מתמזגים מתעלים בקדושה באהבה לאחד. www.nuritgazit.co.il
פרשה זו פותחת את החומש הראשון בתורה בתיאור הבריאה לפרטיה ומספרת גם על גן עדן- מקום משכנם הראשון של אדם וחוה – שבעקבות חטאם גורשו, התיאור של גן עדן מעניין ואף ציורי : "וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן–מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל–וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, […]
לְאַט לְאַט הִיא מִתְעוֹרֶרֶת מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ בֹּהוּ בְּהִפָּרְדוּת הַמַּיִם, בְּהִדָּחֲקוּתָם הַצִּדָּה לְפַנּוֹת לָהּ מָקוֹם. הִנֵּה הִיא מִתְגַּלָּה. הִיא יַבָּשָׁה בַּהַתְחָלָה אַחַר-כָּךְ אֶרֶץ וּלְבַסּוֹף הִיא תְּקַבֵּל אֶת גֹּדֶל שְׁמָהּ אֲדָמָה. לִפְנֵי בֹּא הַבְּרוּאִים לִפְנֵי הִמְטִיר מָטָר אֲפִלּוּ הָאֵד, מִן הָאֲדָמָה עָלָה לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָהּ שֶׁלָּהּ. וְאָז, מִתּוֹכָהּ צוֹמֵחַ הַכֹּל. גַּם הַחַי צוֹמֵחַ. כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה […]
פרשה זו- מיוחדת בסגנונה- לפי שנכתבה בצורת שירה והיא מרומזת כבר בפרשת וילך, שם נאמר למשה: "ועתה כתבו לכם את—השירה הזאת ולמדה את – בני – ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" [דברים ל"א, י"ט] על כך אומר רש"י: הכוונה לדברי השירה: "האזינו השמים" – עד המילים: "וכיפר אדמתו עמו" […]
גוֹנֵי אֲפוֹר נִשְׁטָפִים בָּאֲוִויר עַנְנֵי נוֹצָה מִתְעַבִּים נִצְבָּעִים קְרִירוּת שֶׁמּוֹלִידָה הִשְׁתוֹקְקוּת תְּנוּעַת הֶעָלִים הַמְרַחֶפֶת מְרַמֶּזֶת לִימֵי חַגִּים יָמִים טוֹבִים קוֹלוֹת צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת מְזַמְּרוֹת לְיָמִים אֲחֵרִים נְגִינָה עֲנֻגָּה טְעִימָה מַפְתִּיעָה אֵדִים מַעֲלִים רֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים מִתְפַּשְּׁטִים קוֹל מְבַשֵּׂר שָׁנָה חֲדָשָׁה הַתְחָלָה מְתוּקָה אַהֲבָה מְצִיפָה הִתְעוֹרְרוּת מִשֵּׁנָה לְשָׁנָה תְּפִלָּה לִיצִירָה נַעֲלָה www.nuritgazit.co.il
מֹשֶׁה, הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ. וְלַמְרוֹת שֶׁהִצְטָעַרְתָּ נָתַתָּ גַּם נָתַתָּ אֶת כָּל הַדִּין וְהַחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מִי שֶׁמּוֹלֵךְ. אַחֲרֵי כָּל הַמַּסָּע וְהַדְּרָכִים הַיְשָׁרוֹת וְהַנִּפְתָּלוֹת כֻּלְּךָ בִּזְכוּת לוֹמַר דְּבָרִים. תַּמְצִית שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים. לֹא תּוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וְאֶת הַיַּרְדֵּן לֹא תּוּכַל לַעֲבֹר. אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת אֶל לֵב הָעָם אַתָּה מַחֲזִיר לַה' וְהוּא […]
פרשה זו נקראת ב"שבת שובה"- השבת טרם יום הכיפורים- על שום ההפטרה: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך" [הושע י"ד, ב]והדבר מתקשר מעצם היות השבת הזו בתוך עשרת ימי תשובה. שבת זו משמשת הכנה ליום הגדול והקדוש – יום צום הכיפורים ובשבת זו מתכנסים רוב אנשי ישראל בשעות אחרי צהריים בבתי הכנסיות- על […]
בהשראת הפיוט 'אחות קטנה' מאת אברהם חזן מיגרונה: אחות קטנה תפילותיה בקול נהי וגבורה ערוכה ועונה, לשם לתפארת תהילתה אל נא רפא נא מחלותיה כי רבים סומים אינם מגיעים עדי הבנת רפואת-יה. תכלה שנה וקללותיה. חזקו וגילו כי שוד גמר, כי עת חדש בגננו לצור הוחילו בריתו שמר לזכר ונקבה בראם ונעלה לציון באומר: סולו […]
מְעַטִים הַנִּצָּבִים בְּיַחַס לָעוֹמְדִים אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלָּנוּ, אֵינֶנּוּ יְחִידִים. בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּבַשָּׁעָה הַזֹּאת נִצָּבִים יַחַד עִמָּנוּ, מִן הֶעָבָר, עוֹד סָנֵגוֹרִים וְעֵדִים. שְׁלוֹשָׁה מַלְאָכִים נִצָּבִים פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם לְהוֹדִיעַ לְאַבְרָהָם עַל בְּנוֹ שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד. אֱלִיעֶזֶר, עֶבֶד אַבְרָהָם, נִצָּב עַל עֵין הַמַּיִם לִמְצֹא לְיִצְחָק כַּלָּה. הַסֻּלָּם, מֵחֲלוֹם יַעֲקֹב, מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ נוֹגֵע בַּשָּׁמַיִם […]
פרשת נצבים פותחת בכך שמשה אוסף את כל עם ישראל – כאיש אחד בלב אחד ביום מותו- [כדברי רש"] זהו יום ברית בין הקב"ה לבין כל העם והדורות שיבואו אחריו. לקראת סוף הפרשה נאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע: אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה' אלוקיך ללכת […]
קוּמִי! הַזְרִיחִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בְּתוֹכֵךְ כִּי הִגִּיעַ זְמַן הָאוֹר שֶׁלָךְ. אַחֲרֵי שֶׁיִּדָּלֵק אוֹרֵךְ הַגָּנוּז מִבִּפְנִים יָאִיר לָךְ גַּם זִיוֹו שֶׁל אֱלֹהִים. הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים אֲבָל עָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. הַמִּפְגָּשׁ הַזֶּה שֶׁל אוֹר הָעָם בְּאוֹר אֱלֹהָיו הוּא רֶגַע טְרוֹם בְּרֵאשִׁיתִי עָרֹם מֵרִיטוּאָל הַיְמָמָה, שֶׁמֶשׁ לֹא זוֹרַחַת לֹא שׁוֹקַעַת יָרֵחַ לֹא עוֹלֶה […]
פרשת כי תבוא פותחת במילים: "והיה כי תבוא אל- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה: ולקחת מראשית כל- פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל- המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם: ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום […]
פרשה זו כוללת שבעים וארבע מצוות- עשרים ושבע מצוות "עשה" וארבעים ושבע מצוות "לא תעשה" רוב המצוות הן : בין אדם לחברו, אחת המצוות היא : השבת אבדה כפי שהכתוב מתאר: " לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך: ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל- […]
אֶת הָעֲגִילִים, חִשּׁוּקֵי זָהָב גְּדוֹלִים מִיָּד הֵסַרְתִי. כּוֹסֶסֶת צִפָּרְנַיִם עַד שֹׁרֶשׁ הַבָּשָׂר, עַד זוֹב דָּם. אֶת הַשֵּׂעָר מָרַטְתִי כְּדֵי לְהִתְבַּזּוֹת. אֶת הַשִּׂמְלָה פָּרַמְתִי לִשְׂמִיכָה מִקּוֹר לְהִתְכַּסּוֹת. מְסַמֶּנֶת עַל הַקִּיר יָמִים, יוֹם רִאשׁוֹן רוֹדֵף אֶת יוֹם 30. יְפַת-תֹּאַר הֵם אוֹמְרִים זֹאת… זֹאת רַק קְלִפָּה. אוֹסֶפֶת לִי קְמָטִים יָפִים נְהַר-דְּמָעוֹת לִזְרוֹם בָּעֲרוּצִים לִבְכּוֹת לִבְכּוֹת עַל הָאַחִים עַל […]
הפרשה פותחת בנושא חשוב של משפט צדק כפי שהכתוב מתאר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל- שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק: לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים: צדק, צדק תרדוף למען תחיה וירשת את—הארץ אשר ה' אלוקיך נותן […]
בת ציון הנרדמת, לגמת כבר די מכוס התרעלה מצית! לא עוד! התעוררי! התעוררי! קומי! עורי! הנה את פוקחת עיניים, הנה את קמה אבל צונחת מטה מתעלפת אל הסיוטים. מתעוררת שוב, עוטה עליך בגדי עוז ותפארה ושוב צונחת. התנערי מעפר, נערי את הגרגירים בלטיפות קשות הסירי מצוארך את המוסרות את קלון העבדות! עכשיו את בת חורין […]
בפרשה זו ישנן ברכות וקללות , הברכות ניתנות לעם ישראל בתנאי שיקיימו את המצוות והקללות – כעונש לעבירות. אחת המצוות החשובות היא: ישוב ארץ ישראל ,כמו שנאמר: "כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר ה' אלוקיכם נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה: ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן […]
בֵּינוֹת לַטְּרָשִׁים וּמֵעֹמֶק הַמְּעָרָה עוֹלֶה וּבָא אִישׁ מֵהַר עֵיבָל. דְּמוּת אַחַת וִיחִידָה עַל קַו הָאוֹפֶק הַצָּחִיחַ בַּל עֵץ וּבַל מַעְיָן אִישׁ מַסִּית וּמֵדִיחַ. תֵּל-חֳרָבוֹת, אֹסֶף שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיִינוּ בּוֹחֲרִים לְעַצְמֵנוּ. עי בל. וְהָאִישׁ, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהָסִיט אוֹתִי מִן הַמַּסְלוּל לְהַרְחִיק אוֹתִי מִן הַשֹּׁרֶש, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהַסִּית אֶת כֻּלָּנוּ- עִיר נִדַּחַת. אֲבָל, […]
עוֹלִים לָרֶגֶל לָאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בַּכִּכַּר הַמֶּרְכָּזִית בְּתֵל אָבִיב, לְיַד הָעִירִיָּה וְשָׁרִים בְּלַחַשׁ פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁל הַמְּשׁוֹרְרִים הַדְּגוּלִים מִקַּדְמַת דְנָא וַחֲסִידִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מַדְלִיקִים נֵרוֹת קְטַנִּים וְכָל אֹהֲבָיו וְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו נִשְׁבָּעִים לָלֶכֶת לְאוֹרוֹ וְלִדְבֹּק בְּמִדוֹתָיו גִבּוֹר חַיִל נֶאֱמָן לְעַמּוֹ אֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּמְקָרֵב אֵת הַבְּרִיוֹת לְזֹאת הַתּוֹרָה וּמִתְחַבְּקִים וּמְבַכִּים הֱיֵה שָׁלוֹם, צַדִּיק עוֹלִים […]
כְּשֶׁכָּבְתָה הָאֵשׁ וְנָמוֹג הֶעָשָׁן. הַכֹּל הִתְבַּהֵר לִי. גּוּף רִאשׁוֹן יָחִיד, אָנֹכִי זֶה אֲנִי וְלֹא אֶשָּׂא אֶת שְׁמִי לַשָּׁוְא. וְעוֹד לִפְנֵי כָּל-זֹאת רָאִיתִי רַק אֶת הַקּוֹלוֹת. לְלֹא תְּמוּנָה, בַּעֲצִימַת עֵינָיִם, וּבִתְנוּעוֹת שֶׁל צְלִיל וָגּוּף הִתְכַּנַּסְתִּי פְּנִימָה אֶל-תּוֹךְ מֶרְחַב-קִיּוּמִי. יָצָאתִי מִמִּצְרַיִם אֶל הָאָרֶץ, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֶתְגַּלֶּה לִי. לֹא תִּהְיֶה לִי עֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לִי. לֹא […]
פרשה זו נקראת מידי שנה בשבת שלאחר תשעה באב – והיא מכונה בשם "שבת נחמו" על פי ההפטרה שאנו קוראים בה. הטעם לקריאת הפרשה דווקא לאחר יום זה הוא: לפי שבתשעה באב אין לומדים תורה – היות והתורה גורמת לשמחה כפי שנאמר: " פקודי ישרים משמחי לב" [תהלים י"ט, ט] ולפי ההלכה אין לשמוח ביום […]
חומש דברים נקרא גם : "משנה תורה"- לפי שישנם נושאים רבים שהובאו בחומשים הקודמים ונשנים בספר זה – הכוונה: הן למאורעות והן מצוות . רבי אהרון הלוי מברצלונה – בעל "ספר החינוך"- מונה בפרשיות ספר "דברים": סך הכול מאתיים מצוות , מהן- שבעים ושבע מצוות "עשה" ומאה עשרים ושלוש מצוות "לא תעשה". השבת שבה אנו […]
יְשַׁעְיָהוּ מְשַׁדֵּר בַּתֶּדֶר שֶׁל מֹשֶה שִׁמְעוּ שָׁמַיִם…הַאֲזִינִי אֶרֶץ… אֲבָל מַהֵר מְאֹד לְלֹא כָּחָל וּלְלֹא שָׂרָק הוּא חוֹשֵׂף אֶת חֲזוֹנוֹ הַנּוֹקֵב: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. יָשָׁר הוּא נִכְנַס בָּהֶם פּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַקְּלָפִים מַשְׁוֶה אוֹתָם לְשׁוֹר וַחֲמוֹר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְדִיעָה שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב תְּבוּנָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל. כָּל הַכִּנּוּיִים צָפִים וְעוֹלִים: גּוֹי חוֹטֵא, עַם […]
את חווית הצעקה קשה להעביר במילים רגילות. ישנה צעקה שלא שומעים והיא יכולה להיות עמוקה מאוד. וישנה צעקה בקול גדול הנשמעת למרחקים, צעקה היוצאת בעוצמה ומשפיעה אנרגטית על הסביבה. במאמר זה אתאר חוויה אישית של צעקה אוטנטית הבוקעת בקול גדול. יצאתי לטיול משפחתי עם כמה מבנותיי. טיול לצפון להתאוורר קצת מנוף הרי חברון ומתחושת הכאב […]
פרשה זו- מסיימת את חומש במדבר- אשר ברובו מתאר את קורות עם ישראל בתקופת הנדודים במדבר, בני ישראל עברו סך הכול- ארבעים ושתיים תחנות- מרעמסס שבמצרים עד אבל השיטים שבערבות מואב. וכך התורה מתארת זאת : "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון: ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי […]
בפרשה זו מתארת התורה את הציווי לישראל לנקום את נקמת המדיינים ולאחר שעם ישראל מילאו אחר ציווי זה, משה כועס על ראשי הצבא בשובם למחנה עם שלל רב. וכך הכתוב מתאר את תוצאת המלחמה: "ואת מלכי מדיין הרגו על חלליהם את אווי ואת רקם ואת—צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדיין ואת בלעם בן […]
חָמֵשׁ בָּנוֹת: מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה וְתִרְצָה- מנחמו"ת. מַה לֹא דֻּבַּר בָּהֵן, בַּאֲבִיהֶן, בִּשְׁמוֹ, שֶׁאֵין לְאַף-אֶחָד, צְלָפְחָד. צְלָפְחָד הָיָה אֲבִי הַבָּנוֹת, וּמֵת לְלֹא בָּנִים לְזִכָּרוֹן. לְמִי הַיְרֻשָּׁה? עַל כִּתְפֵיהֶן נָשְׂאוּ אַבְנֵי מַהְפֵּכַת-נָשִׁים: חָכְמַת נִהוּל מַשָּׂא-וּמַתָּן, עֲמִידָה עַל זְכֻיּוֹת, אֹמֶץ, בַּעֲלוּת עַל נְכָסִים, רַוָּקוּת מְאֻחֶרֶת… וּמִי הָיְתָה אִמָּן? בָּהּ לֹא דֻּבָּר רַק בְּנוֹת-אָב הָיוּ. צְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר […]
פרשת פנחס הנקראת על שם פנחס הכהן – פותחת בדברי שבח עליו בפעולתו האמיצה- לשם שמים, כפי שהכתוב מתאר זאת: "וידבר ה' אל– משה לאמור: פנחס בן- אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני – ישראל בקנאתי: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי […]
בפרשה זו בלעם מתבקש לקלל את עם ישראל בהוראת בלק בן ציפור- מלך מואב, הסיבה לכך: מלך מואב ירא מעם ישראל ההולך ומתרבה ולדעתו הדבר מהווה איום לארצו. למטרה זו הוא שולח אליו את זקני מואב וזקני מדיין, בלעם מבקש מהם שילונו אצלו למשך הלילה ובעצת ה' הוא יענה לבקשתם. באותו לילה הקב"ה אומר לבלעם: […]
פרשה זו מכילה נושאים רבים, אחד מהם: הצימאון של עם ישראל למים במות מרים: וכך התורה מתארת את האירוע: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת מרים ותיקבר שם: ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה ועל אהרון: וירב העם עם משה ויאמרו לאמור ולו גוענו בגבע אחינו לפני […]
שָׁלוֹם לַקָּצִין יִפְתָּח! לְגִבּוֹר הַחַיִל, שֶׁיּוֹדֵעַ לִנְאוֹם נְאוּמִים חוֹצְבֵי לֶהָבוֹת, פּוֹתֵחַ אֶת הַפֶּה וּמְנַסֶּה לִפְתֹּחַ גַּם אֶת הַלְּבָבוֹת. אֲנִי חוֹזֶרֶת וְקוֹרֵאת אֶת שְׁבוּעָתְךָ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתָ לַמִּלְחָמָה. חוֹזֶרֶת וְקוֹרֵאת בְּקוֹל כְּדֵי לִשְמוֹעַ וְלֹא רַק כְּדֵי לִרְאוֹת מִלִּים מְצַמְרְרוֹת. גַּם אִם אֶפְשָׁר הָיָה לָגַעַת אוֹ לְהָרִיחַ, קָשֶׁה הָיָה לְהַאֲמִין! לַכֹּל יֵשׁ טַעַם חָמוּץ שֶׁל […]
הפרשה פותחת במילים: "ויקח קורח בן- יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן: ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם: וייקהלו על משה ואהרון ויאמרו אליהם רב לכם כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? [במדבר ,ט"ז, […]
בהגיע ישראל למדבר צין בשרם כנבול פרח וציץ הצימאון כילה נפשם במות עליהם מרים. אל משה ואהרון נקהלים בפניהם ריב ומדון מעלים טענות ככוכבי שמים על מידבר נטול מים. משה ואהרון המומים בחרדתם כאיילים נסים בתפילתם לאלוקים עורגים כהרף עין למענה זוכים.
ריחו המשכר והמראה המיוחד של הטשולנט של סבתי פנינה מלווה אותי כל חיי .זו הייתה עבודת אמנות אוטנטית שיצרה מרקם מושלם המורכב מחומרים פשוטים. וכך נחרט בזיכרוני. שבת בבוקר במיוחד בשבתות שכל המשפחה המורחבת מתכנסת. אני מגיעה לחצר הבית העתיק עם מרצפות מסוגננות ומיוחדות וכבר בפתח מופץ ריח התבשיל המסורתי לכל עובר אורח, כמכריז שבת […]
בפרשת שלח אנו קוראים על חטא המרגלים- שמאסו בארץ המובטחת ודיברו בגנותה ועל כך נענשו קשות: בהשפעת דבריהם גרמו לכך שכל העדה בכתה, כפי שהכתוב מתאר: "ותישא כל- העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא: וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל- העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה […]
עַד כַּמָּה רָחַב לִבֵּךְ לָתֵת מַחֲסֶה לִשְׁנֵי הַזָּרִים עֵת עָמְדוּ עַל סַף בֵּיתֵךְ? מַבָּט אֶחָד וּכְבָר יָדַעַתְּ. פָּתַחְתְּ אֶת הַדֶּלֶת וְאֶת הַלֵּב הִצְפַּנְתְּ אוֹתָם. גַּם שְׁלִיחֵי מֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֹא יָכְלוּ לָךְ שָׁלַחְתְּ אוֹתָם מִמֵּךְ וָ הָ לְ אָ ה… לְהַרְוִיחַ אֶת זְמַן הַבְּרִיחָה. נָכוֹן, אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּזֶה בְּגִידָה בַּמּוֹלֶדֶת שֶׁחָשַׁבְתְּ רַק עַל עַצְמֵךְ עַל חַיֵּי […]
לִפְעָמִים זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ זִירָה בְּמוֹפַע הֵאָבְקוּת, עַם יִשְׂרָאֵל מוּל הקב"ה וּבַתָּוֶךְ מֹשֶׁה. סִבּוּב רִאשׁוֹן: וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים. הֶעֱמִידוּ פָּנִים? לְמָה נִסּוּ לְהִדָּמוֹת? וְלָמָה? הקב"ה אֵינוֹ מֵקֵל רֹאשׁ בַּמִּתְאַבֵּק הַזֶּה וְהוּא כּוֹעֵס !שׁוֹלֵחַ הֶעָרָה, שְׂרֵפָה לִקְצֵה-הַזִּירָה. הָעָם יָרֵא וּמְבֹהָל, מֹשֶׁה נוֹשֵׂא יָדָיו בְּבַקָּשַׁת-מְחִלָּה, עוֹצֵר אֶת הַסִּבּוּב הַזֶּה, הָאֵשׁ שׁוֹקַעַת. סִבּוּב שֵׁנִי: הָעָם מִתְּאַוֶּה וּבוֹכֶה, […]
עצם שם הפרשה בא ללמדנו: כי על האדם לשאוף לעלות ולהתעלות מבחינה רוחנית- דוגמת העלאת הנרות במנורה, אך לקראת סוף הפרשה קורה דווקא משהו בניגוד גמור לכך: חטאה של מרים שהייתה בדרגה רוחנית כה גבוהה ואחת המנהיגות של ישראל ובזכותה היה להם מים במדבר- דווקא היא מועדת וחוטאת בלשון הרע. וכך הכתוב מתאר את חטאה: […]
אוּלַי נַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית מִן הַתֹּהו וָבֹהוּ מִן הַבְּרִיאָה וְאַחַר-כָּךְ נִשָּׁטֵף אֶל הַתֹּהוּ וּבוֹ הַ- מַבּוּל. וְנֹח שֶׁנִּכְנָס לַתֵּבָה, שֶׁהִתְנַזֵּר. "אֵין עוֹלָם" אָמַר, ורַק בָּהּ הָיָה לוֹ קִיּוּם. זוּטָא יְקוּם. וּכְשֶׁתַּמָּה תְּקוּפַת נְזִירוּתוֹ, יָצָא מִן הַתֵּבָה, עָבַד אֶת הָאֲדָמָה, שָׁתַל כֶּרֶם, שָׁתָה יַיִן, הִשְׁתַּכֵּר וְהִתְבַּזָּה. וּמִיהוּ הָאָדָם הַמַּפְלִיא לִנְדֹּר נֶדֶר וּלְהִתְנַזֵּר? וּמִמָּה? מִכָּל תּוֹצֶרֶת הַגֶּפֶן! […]
בעולם היהודי ישנם כמה מוטיבים של ספירה. ספירת העומר, שבעה נקיים, שבעת אבלים, עשרה אנשים למניין, מחצית השקל, עשר הספירות בקבלה ועוד. כאשר מתבוננים על סוגיי הספירות למיניהם ניתן ללמוד כמה תובנות. במאמר זה אשים את הדגש על ספירת העומר והספירות בקבלה. ספירת העומר מתחילה בפסח ומסתיימת בשבועות, שבעה שבועות מלאים. מפסח עד ל"ג בעומר– […]
פרשה זו צמודה בדרך כלל לחג השבועות – היא ארוכה במיוחד וכוללת : 176 פסוקים המתארים: נושאים רבים ומגוונים, אחד הנושאים בפרשה הוא: שילוח הטמאים אל מחוץ המחנה: "וידבר ה' אל משה לאמור: צו את— בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש: מזכר עד—נקבה תשלחו אל- מחוץ למחנה תשלחום ולא […]