חוקרת התלמוד ופרשנית המשנה חנה ספראי מתגלה כמי שהייתה גם נבונת כפיים. תמונת מגילת אסתר שרקמה היא מעשה פרשנות בחוט ומחט

בפעם הראשונה בהיסטוריה, יוצא השבוע לאור פירוש משנה שבכתיבתו השתתפה אשה. השבוע (ה´ באדר) גם מלאו חמש שנים לפטירתה של המפרשת, חנה ספראי. גיסתה משרטטת קווים לדמותה של אשה מיוחדת, שאהבה ללמוד תורה

5 שנים למותה, ה´ באדר

על האישה שהייתה אם ואחות

תלמידתה וחברתה של חנה כותבת על דמותה ואישיותה המופלאה

5 שנים למותה – סיכום חיים

על קולן של נשים מקבוצות מיעוט שמתלבטות כיצד להטמיע בקרבן את הרעיונות הפמיניסטיים, והד לכך עולה גם בעולם האמנות.

בתערוכת הביכורים שלה מבקשת רחלי טאובר להתמודד עם מושג המזבח לאורך הדורות. מנקודת מבט נשית ובקווים מינימליסטיים היא מרככת את קרנותיו ומחברת בין עבר להווה

שירים מתוך ´חוט של חסר´

שירים מתוך ´חוט של חסר´

שירים מתוך ´חוט של חסר´

שירים מתוך ´חוט של חסר´

שירים מתוך ´חוט של חסר´

שירים מתוך ´חוט של חסר´

על נשים בירושלים והדרתן

מחאה על מצבה העלום-אלום של רבקה
החל מיום ראשון של חנוכה, ובבוקרו של כל יום מימי החג, יופיע בעמוד הפייסבוק שיר חדש מתוך הספר ´חוט של חסר´, ותתאפשר שיחה חיה בין קהל הגולשות/ים לבין המשוררת שרה פרידלנד בן ארזה

במקום אחד הגשמת החלום היא אישה בפסגה הפוליטית, במקום אחר מדובר על צעד בדרך לכתר תורה. מטלוויזיה בוושינגטון ועד הצגה בגוש עציון

ביקורת על הסרט ´למלא את החלל´ / ישראל – 2012

מהו רצון? הסרט ´למלא את החלל´, כסרט על רצון והפכפכותו.

שיר לכבוד החגים מנקודת מבטה של אישה

ראש השנה ראשון בלי סבתא

חוקר האמנות דוד שפרבר חושב שספק אם הגיליון הראשון של כתב העת החדש "ציפורה" (מכללת אמונה, ירושלים) עומד באתגר אותו הציבו לעצמן עורכותיו, ועם זאת הוא טוען שהרוח הביקורתית שעולה במאמרֵי החוברת יכולה ליצר שיח חשוב ופורה בעולם האמנות המתפתח בחברה הדתית, ואף למקם אותה במקום משמעותי במרחב הכללי של עולם האמנות המקומי.

שני שירים חדשים של המשוררת אסתר שקלים

מסכת נידה מזכירה דמויות נשים מקראיות אחדות. לעיתים קיימת הסתייעות במעשה או באירוע שהיו קשורים בנשים אלו, אולם לעיתים ישנה הישענות על כתובים מקראיים המופיעים בפרשתן, וזאת כראיה וכסיוע להלכה שמובאת קודם לכן.

דוד שפרבר מבקש להציג ענף לא מוכר של האמנות הישראלית, ענף שבוחן מתוך מבט הומני ומעמיק את הקשרים בין היהדות לאסלאם בכלל, ואת יחסי הדת והתרבות בין יהודים לערבים במרחב המקומי בפרט. האמניות שיוצגו במאמר מישירות מבט אל המורכבות והמתחים, ומתמודדות עימם ללא ביטול הנרטיב הלאומי שלהן אך גם ללא התנצחויות ומתוך מבט הכולל את האחר בתוך מבטן.

מחדשת ימיה כקדם
שבועות´ל או רויזעלע- קישוטים מסורתיים לחג השבועות

"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה´ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם…" (שמות ט"ו, כ"א)

סיפורה של בת אולפנה שסולקה ממנה, וסילקה מעולמה את המקור היחיד לנחמה, נע בין תאולוגיה לפסיכולוגיה ומציג כתב אשמה נגד עולם צבוע ומאכזב של הורים ומורים

התכתבות דוא"ל בין חוקרת תלמוד לפסיכולוג קליני חושפת חקירה וטיפול בדמויותיהן של גיבורות תלמודיות. החייאה מחודשת ומרגשת לשיח התלמודי

מתוך דברים שנשאה אילת וידר כהן באירוע הסיום של תערוכת ´מטרוניתא´ בעין חרוד

מתוך דברים שנשאה חגית מולגן באירוע הסיום של תערוכת ´מטרוניתא´ בעין חרוד

הסופרת המשכילה בעלת התודעה הפמיניסטית חוה שפירא קנתה לעצמה בצעירותה ידיעות תורניות מעבר למקובל באותה עת בקרב בנות גילה. באחדים מִכְּתָבֶיהָ שפירא מוחה כנגד הדרתן של נשים מריטואלים מסוימים, שהיו שמורים על פי הנוהג לגברים. בדברים הבאים אני מבקשת להתמקד בתיאור חוויותיה האישיות בליל הסדר, כפי שבאו לידי ביטוי ברשימתה האוטוביוגרפית "לילי פסח", על רקע עדויות אחדות שיש בידינו בדבר נשים למדניות אחדות.

האמנית האמריקאית מירלה לדרמן-יוקלס (Mierle Laderman Ukeles), אחת מחשובות אמניות האקו-פמיניזם האמריקאי בעבר ובהווה, מגיעה לארץ, ותתארח בכנס שיתקיים בחול-המועד פסח במשכן לאמנות עין-חרוד. האמנית ילידת 1939 יוצרת אמנות ציבורית וסביבתית כבר יותר מארבעים שנה. לדרמן-יוקלס ידועה באמנות התחזוקה שפיתחה ובמסגרתה היא עוסקת בפעולות של טיפול שוטף במסגרת מיזמים ציבוריים, מיצגים ויצירות סביבתיות, שדרכן היא […]

עבודת הווידאו "אשה שוברת – בית המדרש של ילתא", תוצג לערב אחד במוזיאון סקירבל לארכיאולוגיה שבהיברו יוניון קולג´ בירושלים. רוחמה וייס – יוצרת, משוררת, וחוקרת תלמוד יצרה בשיתוף עם רובי גת ויונה ארזי עבודה העוסקת בפרשנות חזותית-פמיניסטית לאגדה תלמודית. כפי שעשתה וייס בעבר גם כאן תקיים היוצרת לצד העבודה "בית מדרש פתוח" שאותו היא מכנה הפעם: "בית המדרש של ילתא".

בני הזוג אשר ויהודית שפרינגר החליטו יום אחד לכתוב ספר ילדים. לא בטוח שהספר שהם יצרו יחד היה יוצא לאויר העולם לולא פרט שולי ברזומה שלהם – אשר הוא צבר ויהודית ילידת אתיופיה, ובמילים אחרות: הוא ´לבן´ והיא ´שחורה´.

"מבט אינסופי" מציגה דיוקנאות שצייר האמן היהודי איזידור קאופמן (1921-1853) הנחשב לאחד מחשובי ציירי הפורטרטים היהודיים של המאה התשע-עשרה. התערוכה מציגה כיוון מחשבה עכשווי מאוד ונוגעת בשאלות של זהות

מה ראתה אותה שפחה על הים
שלא ראה יחזקאל בן בוזי?

הדרת הנשים מבימות הזמר מותירה לבנותינו הצעירות המעוניינות לשיר רק זמרות לא דתיות כמודל לחיקוי. אם בעבר בנות שרו בפני כל בני עקיבא, הרי שהתפתחות מסוכנת זו עלולה להוביל למדרון חלקלק של הדרת נשים גם מתחומים אחרים

שני סרטים שעוסקים בפגיעה מינית יצאו לאור לאחרונה. האחד עלילתי ומתרחש בישראל והשני תיעודי ומתרחש בבולטימור, ושניהם נוגעים במקומות של כאב, רוע וגם תקווה ואחריות

אֲבָל אֲנִי / רָצִיתִי / מַלְאָכִית – שיר מאת אסתר שקלים

אֲמַרְתֶּם / עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה / יָרְדוּ לָעוֹלָם / תִּשְׁעָה לָקְחוּ נָשִׁים / אֲבָל אֲנַחְנוּ
אִלְּמוֹת – שיר מאת אסתר שקלים

לראשונה בישראל יקדיש מוזיאון בארץ תערוכת מחקר נרחבת לאמנות פמיניסטית של נשים הפועלות ויוצרות מתוך המרחב המסורתי היהודי

אז מי צנועה יותר? מה שיותר צנועה יותר…? תחרות צניעות למתקדמות.
מתוך מופעי קלבת שבת בבית אבי חי, ירושלים, בכל יום שישי

עוד הרבה לפני העיסוק במילים, במחשבות ובכוונות מילת המפתח בספר היא, אולי, קסם. כי קסם, על פי הסיפור, לא טמון באיזה הוקוס פוקוס בלתי מושג אלא במשהו נגיש בהרבה, גם אם קשה בהרבה – בהבנה של האחר. פילוסופים יוונים כבר הגדירו דרמה, בין היתר, כמפגש החריף ביותר עם נוכחות האחר, והיכולת להבין ולראות לתוכו של אדם חיצוני ונפרד לא רחוקה מכל הגדרה על טבעית אחרת

ההופעה של נשות חזון פתיה, שמתמודדות יום יום עם "תיקון הנפש", היה כולו טהור, כולו מרטיט ומרגש. ישבנו ובכינו וצחקנו ואהבנו אותן את הנשים הגיבורות שצועדות ממקום של כאב, דכאון ונפילה לצמיחה ולגדילה. וזה מעורר השראה ותקווה ונותן כח.

ספר מכיל שלושים פרקים, ומקיף נושאים רבים, ביניהם דימוי גוף, הגוף בתנועה, בריאות נפשית, זהות מינית, אלימות, הריון ולידה, ועוד ועוד. הספר מכיל פרקים שנותנים הסברים פיסיולוגיים (מערכת הרביה) לצד פרקים העוסקים בנושאים סביבתיים, כמו השפעת איכות הסביבה ועולם העבודה על בריאות נשים

"קולך" ו"חזון פתיה" באירוע מיוחד בירושלים לקראת הימים הנוראים , כ´ באלול תשע"א, 19 לספטמבר 2011

רבקה מרים מוציאה את כל שיריה ומספרת על החברותות הרבות שלה, על ההוראה ב´אלול´ ובסדנת הנשים בגולן, על השילוב שבין יצירה לאמהות והרבה על דתיות

מסוף ינואר 2012 תוצג במשכן לאמנות עין-חרוד תערוכה יוצאת דופן. בפעם הראשונה בתולדות המוזיאליה בישראל יקדיש מוזיאון בארץ תערוכה נרחבת לאמנות יהודית-פמיניסטית, בעקר כזאת הנוצרת בקרב נשים מהמרחב הדתי. דוד שפרבר – אחד מאוצרי התערוכה – סוקר בקצרה את המרחב והשיח האמנותי המרתק הזה