חוקרת התלמוד ופרשנית המשנה חנה ספראי מתגלה כמי שהייתה גם נבונת כפיים. תמונת מגילת אסתר שרקמה היא מעשה פרשנות בחוט ומחט
אשה ויצירתה
פירוש חנה| דינה ספראי
רשמים מהאזכרה לחנה ספראי| אילת וידר כהן
"האמא" של קולך הלכה לעולמה| ynet
פרידה מחנה ספראי| חנה קהת
ויותר מכל אהבתי את חנה…| יעל זאדווין
חנה ספראי ז"ל| דינה ספראי
שטיחים ורעלות – שימוש מודע במבט| דוד שפרבר
חוזרת אל הקִרבה| נעה לאה כהן
טבילה לקראת (מתוך המחזור ´איכה תחת שער המוגרבים´)| שרה פרידלנד בן ארזה
הנני מוכנה ומזומנה| שרה פרידלנד בן ארזה
הִנה| שרה פרידלנד בן ארזה
טלית| שרה פרידלנד בן ארזה
בנותיו של לוט| שרה פרידלנד בן ארזה
במטפחת| שרה פרידלנד בן ארזה
תערוכה חדשה: בת ציון| נעמי טנהאוזר
בָּכוּת לרבקה/ מתוך ´חוט של חסר´| שרה פרידלנד בן ארזה
אבולוציה של חלומות| חיותה דויטש
רבים חללים הפילה| שלמה וילק
עת רצון| חיותה דויטש
אני והו הושיעה נא| נעמה אביקסיס
שחורה אני ונאוה| אילת וידר כהן
חזקה או נאמנה| דוד שפרבר
חוקר האמנות דוד שפרבר חושב שספק אם הגיליון הראשון של כתב העת החדש "ציפורה" (מכללת אמונה, ירושלים) עומד באתגר אותו הציבו לעצמן עורכותיו, ועם זאת הוא טוען שהרוח הביקורתית שעולה במאמרֵי החוברת יכולה ליצר שיח חשוב ופורה בעולם האמנות המתפתח בחברה הדתית, ואף למקם אותה במקום משמעותי במרחב הכללי של עולם האמנות המקומי.
קוֹל בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת| אסתר שקלים
הדרן על מסכת נידה: על חטא חווה ותיקונו| יעל לוין
בניין וקניין: יחסי יהדות-אסלם ביצירתן של שלוש אמניות דתיות| דוד שפרבר
דוד שפרבר מבקש להציג ענף לא מוכר של האמנות הישראלית, ענף שבוחן מתוך מבט הומני ומעמיק את הקשרים בין היהדות לאסלאם בכלל, ואת יחסי הדת והתרבות בין יהודים לערבים במרחב המקומי בפרט. האמניות שיוצגו במאמר מישירות מבט אל המורכבות והמתחים, ומתמודדות עימם ללא ביטול הנרטיב הלאומי שלהן אך גם ללא התנצחויות ומתוך מבט הכולל את האחר בתוך מבטן.
מגזרות נייר מסורתיות- אומנות עממית נשכחת| ציפורה נאמן
כְּשֶמִרְיָם שָׁרָה| אסתר שקלים
לבד מול שמים ריקים| גילי זיוון
נשות התלמוד קמות לתחיה| צחי כהן
דברים בכנס נעילה של מטרוניתא| אילת וידר כהן
Artist statement| חגית מולגן
"לילי פסח" לחוה שפירא: על הדרת נשים והכלתן – ליל הסדר כמשל| יעל לוין
הסופרת המשכילה בעלת התודעה הפמיניסטית חוה שפירא קנתה לעצמה בצעירותה ידיעות תורניות מעבר למקובל באותה עת בקרב בנות גילה. באחדים מִכְּתָבֶיהָ שפירא מוחה כנגד הדרתן של נשים מריטואלים מסוימים, שהיו שמורים על פי הנוהג לגברים. בדברים הבאים אני מבקשת להתמקד בתיאור חוויותיה האישיות בליל הסדר, כפי שבאו לידי ביטוי ברשימתה האוטוביוגרפית "לילי פסח", על רקע עדויות אחדות שיש בידינו בדבר נשים למדניות אחדות.
מירלה לדרמן-יוקלס| קולך
האמנית האמריקאית מירלה לדרמן-יוקלס (Mierle Laderman Ukeles), אחת מחשובות אמניות האקו-פמיניזם האמריקאי בעבר ובהווה, מגיעה לארץ, ותתארח בכנס שיתקיים בחול-המועד פסח במשכן לאמנות עין-חרוד. האמנית ילידת 1939 יוצרת אמנות ציבורית וסביבתית כבר יותר מארבעים שנה. לדרמן-יוקלס ידועה באמנות התחזוקה שפיתחה ובמסגרתה היא עוסקת בפעולות של טיפול שוטף במסגרת מיזמים ציבוריים, מיצגים ויצירות סביבתיות, שדרכן היא […]
אשה כועסת, אשה זועקת, אשה שוברת| דוד שפרבר
עבודת הווידאו "אשה שוברת – בית המדרש של ילתא", תוצג לערב אחד במוזיאון סקירבל לארכיאולוגיה שבהיברו יוניון קולג´ בירושלים. רוחמה וייס – יוצרת, משוררת, וחוקרת תלמוד יצרה בשיתוף עם רובי גת ויונה ארזי עבודה העוסקת בפרשנות חזותית-פמיניסטית לאגדה תלמודית. כפי שעשתה וייס בעבר גם כאן תקיים היוצרת לצד העבודה "בית מדרש פתוח" שאותו היא מכנה הפעם: "בית המדרש של ילתא".
הורים בכל מיני צבעים| פנינה גפן
היהודי בראי התקופה| דוד שפרבר
מראה שפחה על הים| ריקי שפירא רוזנברג
שרה לאלוקי| חגית כפיר
לא תעמוד על דם רעך| אילת וידר כהן
וּמַלְאָכִית לֹא מָצָאתִי| אסתר שקלים
אִלְּמוֹת| אסתר שקלים
תערוכה חדשה – "מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית"| דוד שפרבר
אז מי צנועה יותר?| בית אבי חי
לקרוא את הלב| פנינה גפן
עוד הרבה לפני העיסוק במילים, במחשבות ובכוונות מילת המפתח בספר היא, אולי, קסם. כי קסם, על פי הסיפור, לא טמון באיזה הוקוס פוקוס בלתי מושג אלא במשהו נגיש בהרבה, גם אם קשה בהרבה – בהבנה של האחר. פילוסופים יוונים כבר הגדירו דרמה, בין היתר, כמפגש החריף ביותר עם נוכחות האחר, והיכולת להבין ולראות לתוכו של אדם חיצוני ונפרד לא רחוקה מכל הגדרה על טבעית אחרת