38 מחשבות על “איזה מן חג אתה, ט"ו באב?

  1. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  2. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  3. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  4. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  5. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  6. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  7. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  8. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  9. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  10. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  11. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  12. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  13. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  14. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  15. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  16. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  17. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  18. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  19. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  20. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  21. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  22. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  23. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  24. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  25. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  26. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  27. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  28. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  29. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  30. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  31. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  32. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  33. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  34. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  35. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  36. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

  37. כדאי להזכיר כי ט"ו באב נזכר גם כ"יום שהותרו שבטים לבא זה בזה" (בבלי בבא בתרא, קכא ע"א) ויש בזה רמז לא רק לסיפור "פילגש בגבעה" אלא גם לסיפורן של בנות צלפחד, שנאסר עליהן להינשא למי שאינו בן השבט שלהן.
    אני אוהבת לחשוב שהבנות יצאו לחולל בכרמים כדי לחגוג את נצחונן של חמש נשים נפלאות ומעוררות השראה – חגלה, נעה, מחלה, מלכה ותרצה…

  38. סקירה נחמדה. אפשר להוסיף את דברי חז"ל, ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים". מאימרה זו אפשר ללמוד 2 דברים (לפחות):
    1. ט"ו באב הוא יו"ט חשוב.
    2. ט"ו באב עומד בהשוואה ובאותה דרגה של יום הכיפורים.
    חבל שיום גדול זה איבד היום הרבה ממשמעותו המקורית שנתנו לו חז"ל והיום מוצג כחג זול של אהבה ותאווה.
    (אגב, זו לא תופעה חד-פעמית. כמעט כל חגי ישראל, בהווייתם הישראלית, ניטל זיו כבודם. פורים (שלפי החסידות, אפילו יום כיפור הוא רק כ"פורים", כמו פורים) הפך לחג של תחפושות. חנוכה (ניצחון האור על החושך, ניצחון הרוח היהודית) הפך לחג של פסטיבלים (מחקים דרכי הגויים), חול המועד הפך לחג של טיולים (במקרה הטוב, בארץ הקדושה, ובמקרה הפחות טוב, בחו"ל), חג שבועות (חג מתן תורה. התורה שמייחדת את היהודי מהגוי ומבטאת את הקשר והבחירה לה´) הפך לחג קולינרי, של טעימות וטעמים (וגם פסטיבל הסגידה לעגל הזהב!!! כמה אבסורד!!). ראש השנה (יום הדין!!) הפך לחג של ביקורי משפחות. על שבת אין מה לדבר. המכוניות שגודשות את הכבישים והציבור שממלא את חופי ארצנו, רומסים את הקדוש לעם ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*