התלמוד קובע שנשים חייבות בשתיית ארבע כוסות בליל הסדר:
שאף הן היו באותו הנס (פסחים, דף קח, א-ב).
מפשט דברים אלו משתמע כי יסוד החיוב נובע מן העובדה שאף הן נושעו ונגאלו מן השעבוד. לעומת זאת, מדבריו של ר' יצחק הלוי, מורו של רש"י, וכן מדבריהם של רש"י עצמו ושל הרשב"ם עולה כי אותו הנס נעשה בזכותן ובשיתופן וזאת מתוך הקישור למאמר הנודע בדבר זכות הנשים הצדקניות במצרים (סוטה, דף יא, ב). כלשון רש"י:
שאף הן היו באותו הנס. כדאמרינן בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו.1
היבט אחר הקשור בנשים ובארבע הכוסות מופיע במקורות אחדים, ולפיו ארבע הכוסות הן כנגד ארבע האמהות. הקבלה זו מופיעה לראשונה בספרו של המהר"ל מפראג גבורות ה'.2 בדבריו מזכיר המהר"ל חפיפה בין שלושת האבות לשלושה דברים שיש לומר בליל הסדר – 'פסח מצה ומרור', ובין ארבע האמהות לארבע הכוסות. המהר"ל אומר שכשם שהשתייה נמשכת אחר האכילה וטפלה לה, כך ארבע הכוסות הן כנגד האמהות הטפלות לאבות. הוא מקשר רעיון זה לתפיסה לפיה ישראל נגאלו ממצרים בזכות האבות, כפי שבאה לידי ביטוי במדרש:
"קול דודי הנה זה בא" (שיר השירים ב, ח)… אמר ר' יהודה מהו "מדלג כל ההרים". אמר הקב"ה אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינן נגאלים לעולם אלא למי אני מסתכל לאבותיהם הקדושים… בזכות אבותם אני גואלם לכך כתיב "מדלג על ההרים" (שיר השירים שם) ואין הרים אלא אבות שנאמר "שמעו הרים את ריב ה'" (מיכה ו, ב) (שמות רבה, פרשה טו, ד, כו, א-ב).
אף שדרשה זו מתייחסת לאבות בלבד, המהר"ל מציין כי תיבות המשך הפסוק בשיר השירים – "מקפץ על הגבעות" – מוסבות על האמהות:
ולפי זה יהיה פיר[ו]ש "מקפץ על הגבעות" בזכו'[ת] אמהות.
יש לומר, כי בתלמוד נדרשו מילים אלו על האמהות באופן מפורש, אם כי לא בהקשר ישיר ליציאת מצרים.
"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", "מדלג על ההרים" בזכות אבות, "מקפץ על הגבעות" בזכות אמהות (ראש השנה, דף יא, א).
המהר"ל מציין גם את הזיקה בין נשים ויין, על פי הכתוב בתהלים:
"אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ" (תהלים קכח, ג).
הוא מזכיר כי כשם שהאשה צנועה בירכתי הבית, כך האמהות צנועות היו. האשה משולה לגפן ועל היין מברכים 'בורא פרי הגפן':
ולפיכך ארבע כוסות שמברכין עליהם בפ"ה [=בורא פרי הגפן] רמז לזכות אמהות ולצניעתן.
לעומת הנוסח הנדפס של גבורות ה', קיים כתב יד של חיבור זה, שמצויים בו קטעים רבים שלא נדפסו בספר כלשהו מספרי המהר"ל. אפשר וכתב היד הוא של המחבר עצמו, ויתכן והוא מהדורה ראשונה של הספר. חלקו הראשון, עד פרק מז, יצא לאור בדפוס (ירושלים תשנ"ט), וחלקו השני ספון עדיין בכתב יד. בקטע על ארבע האמהות אשר מצוי בכתב יד, המוטיב שהאמהות היו טפלות לאבות אינו מוזכר כלל.3
התייחסות נוספת לרעיון ההקבלה בין האמהות ובין הכוסות מופיעה בספר שני לוחות הברית, לר' ישעיה הורוויץ.4 אולם, בניגוד למהר"ל, הכורך את האמהות יחדיו, הרי שבחיבור זה זוכה רעיון ההקבלה ליתר הרחבה, ונערכת השוואה פרטנית בין כל אחת מהאמהות ובין ארבע הכוסות. חשוב לציין כי בדומה לכתב היד של גבורות ה', הרעיון של היות הנשים טפלות לגברים לא מובא כלל בשני לוחות הברית. בדברי השל"ה קשורה זכותן של שלוש מבין האמהות – למעט שרה – במעשים הכרוכים בבניהן, ואין הן נזכרות בשל זכויות עצמאיות שעמדו להן. יש לציין כי אין הדבר חורג מדרכי השבח המצויים והרווחים באותה עת בתרבויות אחרות.
בפתח דבריו מזכיר השל"ה כי כשנתבונן נמצא כי האבות והאמהות כולם הם יסוד המצוות התלויות בגאולת מצרים. בדומה למהר"ל, הוא מציין כי האבות מייצגים את היסודות של 'פסח מצה ומרור' והאמהות את ארבע הכוסות:
ד' אמהות הם ד' כוסות.
שרה היא כנגד הכוס הראשונה, הנאמרת על הקידוש, שבו נזכר 'אשר בחר בנו מכל עם'. כשם שאברהם 'בחר מהעמים' וגייר את האנשים, באורח דומה גיירה שרה את הנשים (בראשית רבה, פרשה לט, יד, ומקבילות).
הכוס השנייה, עליה קוראים את ההגדה, המתחילה בגנות והמסתיימת בשבח, היא כנגד רבקה. רב ושמואל נחלקו בשאלה מהיכן מתחילה הגנות:
מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו [ושמואל] אמר עבדים היינו (פסחים, דף קטז, א).
עצם ההשוואה שעורך השל"ה מוסבת לא על רבקה, כי אם על בניה, יעקב ועשו, והוא נותן שני הסברים בהתאם לשתי הדעות, של רב ושל שמואל. על פי הפירוש הראשון, 'מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו' מתייחס לעשו, והשבח בסוף בו נאמר 'ועתה קרבנו המקום לעבודתו' ליעקב. על פי הפירוש השני פותחת הגנות ב'עבדים היינו' ומתייחסת לכך ש'עשו הוא עבד לנצחיות "רב יעבוד צעיר". 'ויעקב הוא "ישראל כי שרית" וגומר'.
הכוס השלישית, כוס ברכת המזון, היא כנגד רחל, שבנה יוסף כלכל את כל בית ישראל. לאחר מכן מוסיף השל"ה ומציין שרחל היתה עקרת הבית. בהקשר זה הוא מזכיר את המאמר התלמודי:
שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו (בבא מציעא, דף נט, א).
מדבריו אלה עולה כי את כלכלת העם יש לייחס לזכותה של רחל.
לאה היא כנגד הכוס הרביעית, עליה גומרים את ההלל ואומרים את ברכת השיר. רב יהודה ור' יוחנן נחלקו בדבר תוכן ברכה זו:
מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ה' אלהינו ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי (פסחים, דף קיח, א).
בברייתא המופיעה בהמשך מובאת דעתו של ר' טרפון שלפיה על הכוס הרביעית גומרים את ההלל ואומרים הלל הגדול. כל האמירות הללו הן אפוא של הלל והודיה. לאה הודתה לה', כנזכר:
"וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (בראשית כט, לה).
השל"ה אומר כי מִלֵּאָה יצא 'נעים זמירות דמשה רבינו', וכוונתו היא שיוחסה למשה אמירת מזמורי תהלים שונים, כאשר לפי הנזכר בפסיקתא דרב כהנא (וזאת הברכה) ובמדרש תהלים (פרשה צ, ג) אמר י"א מזמורים כנגד י"א השבטים שבירך. מזמור צב נאמר כנגד שבט יהודה והוא פותח בתיבות:
"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת" (תהלים צב, א-ב).
התפיסה שלפיה נזקפת יציאת מצרים לזכותן של האמהות, תפיסה המוזכרת בדברי המהר"ל, מתיישבת עם קטע המובא בסדר אליהו רבה, שבו משויכת יציאת מצרים לאמהות ובא פירוט הזכויות שגרמו לכך; שרה, רחל ולאה העניקו את שפחותיהן לבעליהן ורבקה שמה את מבטחה בקב"ה בהליכתה עם אליעזר:
לא גילגל הקב"ה והוציא את ישראל ממצרים. אלא בשביל שרה רבקה רחל ולאה. בשכר שתפסה שרה את הגר והעלתה למטתו של אברהם. בשכר שאמרו לה לרבקה. "התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך" (בראשית כד, נח). נתנה בטחונה על אביה שבשמים. בשכר שתפסה רחל את בלהה והעלתה למטתו של יעקב. בשכר שתפסה לאה את זלפה והעלתה למטתו של יעקב. לכך גילגל הקב"ה והוציא את ישראל ממצרים. בשביל מעשה שרה ורבקה ורחל ולאה (סדר אליהו רבה, פרשה כה).
זכות האמהות כגורמת לגאולת מצרים מוזכרת אף בביאורו של ר' אלעזר מוורמייזא להגדה של פסח, לקטע:
"וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ" (דברים כו, ז), כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּשְׁמַע אֱ-לֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" (שמות ב, כד).
וכך נאמר:
"ויזכר אלקים את בריתו", שכרת ברית… עם אברהם עם יצחק ועם יעקב… "את בריתו", לרבות השבועה כי נשבעתי והקימ[ו]תי את השבועה אשר נשבעתי. "את אברהם", לרבות זכות שרה. "את יצחק", לרבות זכות רבקה. "את יעקב", לרבות זכות רחל ולאה והשבטים.5
הערות
1 ראו בהרחבה א' ארליך, '"אף הן היו באותו הנס" – לגלגולה של טענה שוויונית בעולם ההלכה', עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, בעריכת נ' אילן, [תל אביב] תשנ"ט, עמ' 142-159.
2 רבנו יהודה ליואי בן בצלאל, גבורות ה', קראקא שמ"ב, פרק ששים, עז ע"ד-עח ע"א.
3 כתב יד אוקספורד-בודלי 577, דף 233 ע"א-ע"ב.
4 ר' ישעיה הורוויץ, ספר שני לוחות הברית, אמשטרדם ת"ט, מסכת פסחים, מצה עשירה, קנו ע"א.
5 רבנו אלעזר מגרמייזא, הגדה של פסח ושיר השירים עם פירוש הרוקח, מהדורת מ' הרשלר, ירושלים שדמ"ת, עמ' פד-פה. וראו עוד תוספות השלם: אוצר פירושי בעלי התוספות, חלק ו, מהדורת י' גליס, ירושלים תשמ"ז, עמ' סג, אות ד, שמות ב, כד. ועיינו עוד שם, עמ' סב, אות א.
© כל הזכויות שמורות ליעל לוין
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.
בעוד שאצל הנשים כל כוס ברורה מאד, לא כך אצל האבות.
כתבת שפסח, מצה ומרור הם כנגד האבות. למה לא ציינת את הברכות ומאין לקחת את הרמז הזה?
זה מעניין מאד.
המאמר מתמקד בנושא היותן של ארבע הכוסות כנגד ארבע אימהות.
מי שמעונין יוכל לעיין בספרים עצמם.