6 מחשבות על “בת המצווה שלי

  1. ליפה היקרה,

    הסיפור שלך מאד מרגש, וכיום לרגל יום הולדתך ה- 72, אני רוצה לשתף אותך במנהג שכוח בקהילות ישראל על פיו ישנה הזדמנות שנייה לבר מצוה ובת מצווה בסיבוב השני…

    מנהג במספר קהילות ששרד במקומות מסוימים עד היום הוא כי אדם חוגג בר מצוה שנייה בגיל 73, וזוהי הזדמנות עבורו לשוב ולעלות לתורה ולציין את חיובו במצוות.

    ומדוע?

    כאשר אנו אומרים כיום ´עד 120 שנה´, כגיל מופלג בחייו של אדם, אנו רגילים להסתמך על המסורת כי משה רבנו חי 120 שנה. אולם, מספר זה מייצג עניין נוסף. מסכת חיים רגילה של אדם נחשבת במקורות מסוימים ל – 70 שנה ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" – תהלים צ´), אולם במקורות אחרים דווקא המספר 60 הוא הבולט, ולפיכך 120 הם פעמיים חיים שלמים. כך למשל, על פי המסורת, בגיל 60 יוצא אדם מכלל ´כרת´. כלומר, במהלך חייו הרגילים של אדם, ישנן עבירות שעליהן מגיע על פי ההלכה היהודית עונש קשה ביותר, עונש כרת, שמשמעותו שימות אותו אדם לפני שמילא את ימיו, או שימות בלי להעמיד צאצאים חיים, או שנשמתו תיכרת ממקורה. אולם, אם חי אדם עד גיל שישים שנה, הרי שיצא מכלל האיום של עונש הכרת, וכאילו סיים מסכת חיים אחת, והוא מתחיל מסכת חיים חדשה, מבלי שיצטרך לחשוש מעונש כבד זה על מעשיו בעבר.

    אחת העדויות לכך, המופיעה בתלמוד הבבלי, במסכת מועד קטן (כח:א) היא העדות על רב יוסף, שעשה סעודה חגיגית לתלמידי חכמים במלאת לו ששים שנה, הואיל ויצא מכלל כרת.

    על פי תפיסה זו, בגיל 60 מתחילים חייו של אדם מחדש, דף נקי וחלק, הזדמנות שנייה, ´הופכים תקליט´. אם אמנם כך הוא הדבר ובגיל 61 מתחילה הספירה מחדש, הרי שבגיל 73 מגיעים הגברים בפעם השנייה בחייהם לגיל 13, והם ראויים לחגיגת מצוות חוזרת.

    ואם הגברים כך בגיל 73 – הרי שגם הנשים כך בגיל 72.

    מזל טוב לבת המצווה השנייה שלך, והמשיכי לעסוק בצרכי ציבור ולראות ברכה בעמלך.

  2. הסיפור מרגש ונוגע ללב. הזדהיתי עם תחושותיך ובכייך כילדת בת המצווה שנפגעה מהתנהגות חברתה וחשתי עמך את שמחת בת המצווה המחודשת.
    אך גם סיפור נפלא שכזה לא נראה לי שמתיר הלכות לשון הרע ופגיעה נגדית בחברה, גם שנים אחר כך. ניתן היה לספר את הסיפור מבלי להצביע על שמה וזהותה המדויקת של החברה. או במקרה וזה על דעתה – לכתוב שהיא הסכימה לפרסום.

  3. ליפה היקרה,

    הסיפור שלך מאד מרגש, וכיום לרגל יום הולדתך ה- 72, אני רוצה לשתף אותך במנהג שכוח בקהילות ישראל על פיו ישנה הזדמנות שנייה לבר מצוה ובת מצווה בסיבוב השני…

    מנהג במספר קהילות ששרד במקומות מסוימים עד היום הוא כי אדם חוגג בר מצוה שנייה בגיל 73, וזוהי הזדמנות עבורו לשוב ולעלות לתורה ולציין את חיובו במצוות.

    ומדוע?

    כאשר אנו אומרים כיום ´עד 120 שנה´, כגיל מופלג בחייו של אדם, אנו רגילים להסתמך על המסורת כי משה רבנו חי 120 שנה. אולם, מספר זה מייצג עניין נוסף. מסכת חיים רגילה של אדם נחשבת במקורות מסוימים ל – 70 שנה ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" – תהלים צ´), אולם במקורות אחרים דווקא המספר 60 הוא הבולט, ולפיכך 120 הם פעמיים חיים שלמים. כך למשל, על פי המסורת, בגיל 60 יוצא אדם מכלל ´כרת´. כלומר, במהלך חייו הרגילים של אדם, ישנן עבירות שעליהן מגיע על פי ההלכה היהודית עונש קשה ביותר, עונש כרת, שמשמעותו שימות אותו אדם לפני שמילא את ימיו, או שימות בלי להעמיד צאצאים חיים, או שנשמתו תיכרת ממקורה. אולם, אם חי אדם עד גיל שישים שנה, הרי שיצא מכלל האיום של עונש הכרת, וכאילו סיים מסכת חיים אחת, והוא מתחיל מסכת חיים חדשה, מבלי שיצטרך לחשוש מעונש כבד זה על מעשיו בעבר.

    אחת העדויות לכך, המופיעה בתלמוד הבבלי, במסכת מועד קטן (כח:א) היא העדות על רב יוסף, שעשה סעודה חגיגית לתלמידי חכמים במלאת לו ששים שנה, הואיל ויצא מכלל כרת.

    על פי תפיסה זו, בגיל 60 מתחילים חייו של אדם מחדש, דף נקי וחלק, הזדמנות שנייה, ´הופכים תקליט´. אם אמנם כך הוא הדבר ובגיל 61 מתחילה הספירה מחדש, הרי שבגיל 73 מגיעים הגברים בפעם השנייה בחייהם לגיל 13, והם ראויים לחגיגת מצוות חוזרת.

    ואם הגברים כך בגיל 73 – הרי שגם הנשים כך בגיל 72.

    מזל טוב לבת המצווה השנייה שלך, והמשיכי לעסוק בצרכי ציבור ולראות ברכה בעמלך.

  4. הסיפור מרגש ונוגע ללב. הזדהיתי עם תחושותיך ובכייך כילדת בת המצווה שנפגעה מהתנהגות חברתה וחשתי עמך את שמחת בת המצווה המחודשת.
    אך גם סיפור נפלא שכזה לא נראה לי שמתיר הלכות לשון הרע ופגיעה נגדית בחברה, גם שנים אחר כך. ניתן היה לספר את הסיפור מבלי להצביע על שמה וזהותה המדויקת של החברה. או במקרה וזה על דעתה – לכתוב שהיא הסכימה לפרסום.

  5. ליפה היקרה,

    הסיפור שלך מאד מרגש, וכיום לרגל יום הולדתך ה- 72, אני רוצה לשתף אותך במנהג שכוח בקהילות ישראל על פיו ישנה הזדמנות שנייה לבר מצוה ובת מצווה בסיבוב השני…

    מנהג במספר קהילות ששרד במקומות מסוימים עד היום הוא כי אדם חוגג בר מצוה שנייה בגיל 73, וזוהי הזדמנות עבורו לשוב ולעלות לתורה ולציין את חיובו במצוות.

    ומדוע?

    כאשר אנו אומרים כיום ´עד 120 שנה´, כגיל מופלג בחייו של אדם, אנו רגילים להסתמך על המסורת כי משה רבנו חי 120 שנה. אולם, מספר זה מייצג עניין נוסף. מסכת חיים רגילה של אדם נחשבת במקורות מסוימים ל – 70 שנה ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" – תהלים צ´), אולם במקורות אחרים דווקא המספר 60 הוא הבולט, ולפיכך 120 הם פעמיים חיים שלמים. כך למשל, על פי המסורת, בגיל 60 יוצא אדם מכלל ´כרת´. כלומר, במהלך חייו הרגילים של אדם, ישנן עבירות שעליהן מגיע על פי ההלכה היהודית עונש קשה ביותר, עונש כרת, שמשמעותו שימות אותו אדם לפני שמילא את ימיו, או שימות בלי להעמיד צאצאים חיים, או שנשמתו תיכרת ממקורה. אולם, אם חי אדם עד גיל שישים שנה, הרי שיצא מכלל האיום של עונש הכרת, וכאילו סיים מסכת חיים אחת, והוא מתחיל מסכת חיים חדשה, מבלי שיצטרך לחשוש מעונש כבד זה על מעשיו בעבר.

    אחת העדויות לכך, המופיעה בתלמוד הבבלי, במסכת מועד קטן (כח:א) היא העדות על רב יוסף, שעשה סעודה חגיגית לתלמידי חכמים במלאת לו ששים שנה, הואיל ויצא מכלל כרת.

    על פי תפיסה זו, בגיל 60 מתחילים חייו של אדם מחדש, דף נקי וחלק, הזדמנות שנייה, ´הופכים תקליט´. אם אמנם כך הוא הדבר ובגיל 61 מתחילה הספירה מחדש, הרי שבגיל 73 מגיעים הגברים בפעם השנייה בחייהם לגיל 13, והם ראויים לחגיגת מצוות חוזרת.

    ואם הגברים כך בגיל 73 – הרי שגם הנשים כך בגיל 72.

    מזל טוב לבת המצווה השנייה שלך, והמשיכי לעסוק בצרכי ציבור ולראות ברכה בעמלך.

  6. הסיפור מרגש ונוגע ללב. הזדהיתי עם תחושותיך ובכייך כילדת בת המצווה שנפגעה מהתנהגות חברתה וחשתי עמך את שמחת בת המצווה המחודשת.
    אך גם סיפור נפלא שכזה לא נראה לי שמתיר הלכות לשון הרע ופגיעה נגדית בחברה, גם שנים אחר כך. ניתן היה לספר את הסיפור מבלי להצביע על שמה וזהותה המדויקת של החברה. או במקרה וזה על דעתה – לכתוב שהיא הסכימה לפרסום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*