2 מחשבות על “דחיית לידה ראשונה בזוג צעיר

  1. ככלל, אני מסכים לניתוח הדברים (עם שניתן, כדרכה של תורה, להשיג על פרטים כאלה ואחרים). דווקא דווקא משום כך, איני מבין את המסקנות המעשיות. מדוע להגביל את פרק הזמן לחודשים בלבד? ומדוע לקצוב אותו מראש? וכי מבלעדי אלה, קיים צל צילו של חשש, שבני זוג לא יפרו וירבו? דומני שברור לגמרי, שהדברים פונים אל בני זוג שמעוניינים להשתית את ביתם על אדני התורה, ואין בליבי כל ספק שכוונתם לפרות ולרבות. אין זה מצוי כלל שבני זוג יינשאו כשאין כוונתם לפרות ולרבות, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שהתורה יקרה בעיניהם. על כן נראה לי שיש ליתן אמון בבני הזוג, היכולים מתוך שיתוף ומתוך יושר וכנות וחשיבה תורנית, לעצב את החלטתם. את ההחלטה הם יעצבו מתוך מכלול השיקולים שמנה הרב שרלו עצמו, ואני בספק רב אם נצרך מורה הוראה לצורך ההוראה הפרטנית, ומהו ערכו המוסף בכגון דא. תפקידו מתמצה בעיקר בחינוך לחשיבה ערכית תורנית ומוסרית, ולחשיבה מורכבת ומתחשבת בזולת וכו´. אין מקרה דומה לחברו, ואין דומה מי שמצבו הכלכלי שפיר למי שאינו כך, ואינו דומה הלומד רפואה ללומד תיאטרון, ואינה דומה בת 18 לבת 30, והדברים ברורים, וישקול כל זוג דרכיו באחריות.
    איני מבין מדוע העלה הרב שרלו את עניין גודל המשפחה כעין תנאי סמוי או חצי גלוי להיתר דחיית היריון ראשון. שאלה זו זוקקת דיון לעצמו. היא אמנם שאלה קשורה, אך בשום אופן אין בכוחה להתנות את הדברים.
    אף אין להתעלם בתוך השיח הכללי משאלת מעמד האישה ומקומה בחברה מודרנית. ברי לכול, שגם אצל בני זוג המנהלים את מטלות גידול הילדים ומשק הבית בשיתוף אמתי מלא, עדיין, בת הזוג היא שתהרה, היא שתלד, והיא שתיניק את בנה עד גמלה אותו… יש לתת אפוא משקל של ממש לאפשרות התקדמותה המקצועית, ולמימוש הפוטנציאל האישי (שמקום חשוב ביותר בו תופסת ההורות), ואיני חושש כלל שבני זוג יבואו לידי מניעת פריה ורביה.
    שאלה מרתקת בפני עצמה, שיש לה משמעויות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות, היא: עד כמה ריבוי השאלות אל רבנים בנושא זה על ידי זוגות טריים מן הציונות הדתית, הוא תוצאה של חומרת הבעיות המתגברת בתחום זה, או תוצאה של הנטייה הכללית הגוברת לשאול יותר (ונטייה זו עצמה, מה סיבותיה הדתיות, התקשורתיות וכו´). לשון אחר, האם בדור הקודם לנו שאלו פחות שאלות כאלה? ואם אכן שאלו פחות, האם זה משום שהבעיות היו מצויות פחות, או משום שנטו להחליט החלטות כאלה שלא בשיתוף עם רבנים?
    בברכת ושמתי את זרעך כעפר הארץ
    אברהם שמאע

  2. אברהם שמאע בתגובתו ´הערות ספורות´ הצליח לומר את כל מה שהיה לי לומר בצורה הטובה ביותר, ולא נותר לי אלא להוסיף מעט מזעיר.
    לא רק שהאשה אינה מחוייבת בפו"ר אלא בהריונה היא גם מכניסה את עצמה למצב של סכנה אפשרית. הלידה נחשבת למצב של סכנה כזאת עד כדי כך שחז"ל לא חייבו אותה לעבור לידה אם אינה חפצה בכך! כלומר, ברמה העקרונית האשה רשאית לדחות את הכניסה להריון עד אין קץ. יתכן מצב של אשה שאין זה מתאים לה [תהיה הסיבה אשר תהיה] להיכנס להריון.הטענות בדבר חובת האשה להיכנס להריון או כמחוייבת לבעלה להיות בהריון כולן נמצאות בתחום דעת התורה. ודעת התורה כידוע המאפיין החזק ביותר שלה הוא שאיננה מבוססת על ההלכה. אין לה נימוקים הלכתיים אלא הנימוקים הן חוץ הלכתיים. וככאלה הן תלויות הנסיבות והזמנים. ואחרון אחרון, מתי כבר הנשים יטלו את הפיקוד בנושא זה שכולו עוסק באשה וישחררו את הגברים [שמא צריך לומר את הרבנים] מהעיסוק בגוף האשה? איפה אתן תלמידות הרבנית מלכה פיטרקובסקי? מרדכי עבדיאל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*