יְשַׁעְיָהוּ מְשַׁדֵּר בַּתֶּדֶר שֶׁל מֹשֶה

שִׁמְעוּ שָׁמַיִם…הַאֲזִינִי אֶרֶץ…

אֲבָל מַהֵר מְאֹד לְלֹא כָּחָל וּלְלֹא שָׂרָק

הוּא חוֹשֵׂף אֶת חֲזוֹנוֹ הַנּוֹקֵב:

בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי

וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.

יָשָׁר הוּא נִכְנַס בָּהֶם

פּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַקְּלָפִים

מַשְׁוֶה אוֹתָם לְשׁוֹר וַחֲמוֹר

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְדִיעָה שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב

תְּבוּנָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל.

כָּל הַכִּנּוּיִים צָפִים וְעוֹלִים:

גּוֹי חוֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן

זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים

מְנַאֲצֵי קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל…

אָז כְּבָר מִשְׁתַּחְרֶרֶת הַנִּצְרָה

אֵין עִדּוּן וְאֵין רִכּוּךְ

הַכֹּל מִתְפּוֹצֵץ לָהֶם יָשָׁר בַּפַּרְצוּף

אַף לֹא אֵיבָר אֶחָד נוֹתַר שָׁלֵם בַּגּוּף.

רֹאשׁ חוֹלֶה וְלֵב דָּוֶה

פֶּצַע, חַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה

לְלֹא מַרְפֵּא אַף לְלֹא מְשַׁכֵּךְ.

 

הַזָּרִים שׂוֹרְפִים אֶת הֶעָרִים

אוֹכְלִים אֶת יְבוּל הָאֲדָמָה

הוֹפְכִים אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה.

עוֹד רֶגַע וְלֹא נוֹתַר שָׂרִיד,

כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.

וּכְדֵי לְחַדֵּד אֶת הַפֶּסַע הַזֶּה

שֶׁבֵּין אוּד מֻצָּל לִכְלָיָה מֻחְלֶטֶת

עַם יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ נִקְרָא

קְצִינֵי סְדֹם וְעַם עֲמֹרָה.

 

זֶה הָרֶגַע שֶׁה' אֵינוֹ חָפֵץ עוֹד

בְּשׁוּם רִיטוּאָל דָּתִי,

לֹא קָרְבָּן לֹא מִנְחָה וְלֹא קְטֹרֶת

לֹא רֹאשׁ חֹדֶשׁ לֹא שַׁבָּת וְלֹא חַג

אֲפִלּוּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם וּתְפִלָּה

אֵינָן מִתְקַבְּלוֹת

עוֹד הַדָּם עַל הַיָּדַיִם.

הַתְּבִיעָה הִיא לִרְחֹץ, לְהִזְדַּכֵּך

לְהָסִיר אֶת הָרֹעַ שֶׁבַּמַּעֲשִׂים שֶׁבַּלֵּב

לִלְמֹד מֵחָדָשׁ אֶת הַטּוֹב

כְּמוֹ, לִשְׁפֹּט מִשְׁפַּט צֶדֶק יָתוֹם

לָרִיב אֶת רִיב הָאַלְמָנָה.

 

חַיֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם,

הַנּוֹסְעִים בַּמִּדְבָּר לִקְרַאת הִתְיַשְּׁבוּת

עֲטוּפִים בְּחֻרְבָּן וּשְׁזוּרִים בּוֹ,

דּוֹר הַמִּדְבָּר יִתְכַּלֶּה!

אֲבָל בַּד-בְּבַד

יִצְמַח מִמֶּנוּ דּוֹר חָדָשׁ בְּאֶרֶץ חֲדָשָׁה

שֶׁבָּהֶם תִּתְמַמֵּש גְּאֻלָּה.