7 מחשבות על “האמנם תנועת "´אמונה´"?

  1. יפה כתבת. הרצון של "אמונה" להיות במרכז הזרם החרדל"י אינו יכול להשאיר אותה כ"תנועת האשה הדתית לאומית"-נשים רבות מדי לא יענו על הקריטרויון של "בעלת משפחה ציונית דתית" וחבל.

  2. האם הקריטריון ´בעלת משפחה´ הוא שמפריעה כשלעצמו, או הפרשנות שנתנו למושג ´משפחה´ כותבת המאמר ועוד. האם אלמנה עם ילדים איננה משפחה? אני בטוחה שזה אכן בעלת משפחה וכך גם גרושה אםלילדים או נשואה ללא ילדים, כל אלא הינןמשפחות, וככל שמשפחות אלו שומרות על אורח חיים ציוני דתי הםכןיבואו בקריטריון של תנועת אמונה. לדעתי הקריטריון אכן חוסם נשים שהן רווקות, אבל אין פה בהכרח אפליה יתכן והרצון הוא דווקא להדגיש את מי שיכולה ומראה כי היא גם בעלת משפחה (משפחה מכל סוג שהוא) וגם בעלת עשיה. בל ניתמם, לרווקה קל יותר להתקדם מקצועית. עצוב לי שעדיין בימים אלו יש הקוראים במושג ´משפחה רק נשואים עם ילדים, אנחנו כבר במאה ה21!

  3. יעל היקרה המוכרת לי והמוערכת מאד.
    מה שמקומם אותי ונראה לי לא הוגן בתגובות שלך ושל חלק מחברותיך זו "הפרשנות המרחיבה" שלך למה שמופיע בקול קורא להגשת המועמדות. באיזה מקום מצאת אמירה על ההכרח להיות אם לילדים? באיזה מקום מצאת על העדר האפשרות להגיש מועמדות של אישה אלמנה או גרושה? ברור לכל קוראת וקורא של המודעה שלנו כי הכוונה לאישה מצטינת בתחומה המקצועי שמחוייבת לערכי המשפחה הציונית דתית. האם "הפרשנות המרחיבה" אינה בבחינת "עשיתי את דעתי,אל תבלבלו אותי עם העובדות"?.
    כאשת אקדמיה את הרי מודעת לקריטריונים שונים של פרסים שונים. מדוע רלוונטי לתת פרס בהשגים אקדמיים ולהתנות זאת בהיות הזוכה יוצא פולין או יוצא אתיופיה? מדוע לגטימי להגדיר פרס דווקא לאישה דתית-לאומית ולא לפתוח לכל אישה גם אם אינה מקיימת מצוות או אם היא חרדית? למה המחוייבות למיגזר לא מקפיצה אותך? אני אישית מכירה המון נשים ראויות הנפסלות (לפרס זה) בהיותן לא עונות לקריטריון הדתי-לאומי. מדוע אין זה ראוי בענייך שמצרפים שלושה קריטריונים כל כך מהותיים לחיי האישה והקהילה הדתית. מצויינות מקצועית, קיום משפחה והחזקה בערכיה ותרומה לחברה.
    מה למען ה´ כל כך מפחיד אותך ואת המגיבות האחרות דווקא באיזכור הקריטריון של המשפחה כקריטריון לפרס? הרי קביעת קריטריונים בכל פרס, בסופו של דבר, מייתרים זוכות וזוכים פוטנציאליים, ואני לא רואה התרגשות על קיומם של קריטריונים המדירים מועמדים ראויים לפרס שאינם עונים על כל הקריטריונים. אני חוזרת ומבהירה מבלי להתבייש כי בעיני תנועתי השילוב של התחומים הוא ערך. המשפחה היא ערך, המצויינות היא ערך ההתיחסות לחברה היא ערך והשילוב ביניהם הוא האתגר הגדול שלנו ושל בנינו ובנותינו.
    אשמח מאד אם תשקלי שוב את מהות תגובתך ומותר לך גם לתקן ולהודות כי חלק מאמירותיך באמת פשוט אינן כתובות בקריטריונים…
    בתשובה לידידותי מקולך ביקשתי כי תגובתי בynet לחנה וכי תגובתי במייל לדינה פלדמן יוכנסו לאתר של קולך,
    אני מקוה שכך יעשה ובכך יהיה שיח יותר רחב ולא חד ממדי באתר החשוב של קולך.
    בהערכה רבה ליאורה מינקה
    יו"ר אמונה

  4. למרבה הצער, בתגובות של ליאורה מינקה כלפי מאמרי אין שום הידרשות להיבטים העקרוניים הניצבים בתשתית הביקורת כלפי פרס "אמונה", טיעונים המעוגנים במקורות היהדות. בהתייחסות לדבריי נכתב בין היתר: "באיזה מקום מצאת [אמירה (מילה זו חסרה כאן – י.ל.)] על העדר האפשרות להגיש מועמדות של אישה אלמנה או גרושה?". אם כן, מינקה עצמה מודה במפורש שהפרס אינו פתוח בפני נשים רווקות, וגם משתמע מדבריה שאינו פתוח בפני נשים שאין להן ילדים. הדעת לא סובלת אפליה כזו או אפליה מכל סוג שהוא כלפי כל אישה דתית.
    התורה קובעת "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (שמות כב, כא). בימינו נכתב באורח מפורש בכמה מקומות כי יש להכיל איסור זה גם על נשים גרושות. ואני סבורה באופן הנחרץ ביותר כי בדורנו יש להכיל כלל זה גם על כל הרווקים והרווקות באשר הם, לאור התרבות התופעה של רווקוּת מאוחרת בין היתר בציבור הדתי לאומי, ובתוך כך הימצאות התופעה שיש אנשים ונשים שאינם כלל מוצאים את זיווגם.
    הפרס מטעם "אמונה" מבקש לכאורה לתת ערך מועדף לנשים בעלות משפחה, אבל באופן פרדוקסאלי יוצא שאחיזה בעקרונות הללו עצמם ממעטת את הדמות, מגבירה את צער השכינה ומעכבת את הגאולה. בספר דברים (לב, ד) נאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". קשה להעלות על הדעת שהשכינה הקדושה תשרה בשמחה על מי שממעטים במו-ידיהם את עצם דמותה, בסביבה הגורמת לה עצמה עוול; זה תרתי דסתרי.
    הקריטריונים לזכייה בפרס "אמונה" משקפים סולם ערכים מסולף. ארגון המתיימר להיות ארגון דתי – אינו יכול להרשות לעצמו לעוות ולסלף ערכי יסוד ביהדות. אי אפשר להיוותר אדישים אל מול העוול הזה, וחובה על כל אדם למחות ולהתריע ביד רמה נגד המדיניות העקרונית הזאת ולהזדעק כנגדה.
    מכל מקום, נחמה פורתא יש למצוא בדבריה של מינקה גופה שכתבה בין היתר: "אבל בגדול את צודקת שהשיח המורכב הזה (שאני מודה שמוביל לחשיבה על האתגרים והבעיות שיש להתמודד איתם)…". למרות שהמשפט האחרון נכתב בסוגריים – הרי שהוא הוא לוז העניין, ומחוור היטב למינקה עצמה שאין סיפק בידה להמציא מענה הולם לטיעונים שהועלו וכי יש דברים של ממש בְּגוֹ הטענות הללו.
    יעל לוין

  5. כמו "עיקוב הגאולה", "צער שכינה", "סותר עקרונות ביהדות", "חילול השם".

    אתן מתעלמות מעצמכן? הסיבה היא אתן והפגיעה בכן. לא פגיעה בערכי יהדות אלא בכן..וזו סיבה מספיק חשובה.
    חבל שאתן מתרצות דברים ע"י "אי התאמה לתורה"..העובדה שאתן נדרשות להרחיק עד לשם..מעיד שאין לכן לדעתכן זכויות בפני עצמכן..מעצם היותכם קיימות.

  6. לצערי קשה להתייחס להערותיה של גב ליאורה מינקה ברצינות. היא איננה רואה את טובת הכלל אלא אךמורק את טובתה האישית. לעניות דעתי לאור הדברים שכתבה אינה ראויה לעמוד בראש תנועת נשים ודאי לא אמונה. ופרס ישראל? ממש לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*