הוֹ אֵשֶׁת לוֹט!

כְּשֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְכַלּוֹת

הֵיכָן הָיִית?

וּשְׁמֵךְ, סֵרַב לְהִתְגַּלוֹת.

אַף כִּי אָמְרוּ בָּרְחוֹב נָלִין

לוֹט הִכְנִיסָם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת

מָזוֹן נָתַן לָהֶם וּמַיִם.

כְּשֶׁסָּבְבוּ אַנְשֵׁי הָעִיר

זְקֵנִים וּנְעָרִים

אָמְרוּ לְלוֹט: הוֹצֵא הָאֲנָשִׁים!

אַז מָה הִרְגַּשְׁתְּ?

וְאֵיךְ לֹא קַמְתְּ לִמְחוֹת?

כְּשֶׁהוּא הָיָה מוּכָן

בְּרֶגַע כֹּה נִמְהָר

לִמְסֹר אֶת הַבָּנוֹת.

אָמַר: עָשׂוּ לָהֵן כַּטּוֹב בְּעֵינֵכֶם…

אָמַר כִּיטוֹב?

 

כִּמְעַט עוֹלֶה הַשַּׁחַר

וְהָעִיר שֶׁהָיְתָה הַבָּיִת

עוֹד רֶגַע נֶהְפֶּכֶת

כִּי-גָדְלָה זַעֲקָתָם אֶת פְּנֵי ה'.

וּלְמַעַן לֹא תִּסָּפוּ

צָרִיך כְּבָר לָקוּם וְלָלֶכֶת.

הַאִם שָׁמַעְתְּ אֶת הַצַּו

שֶׁאָסַר לְהַבִּיט. לְאָחוֹר?

כְּמוֹ אִסוּר גַּן הָעֵדֶן,

מִן הַעֵץ לֶאֱכוֹל.

וְנִמְטַר מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ וְגָפְרִית,

שֶׁהָפַךְ אֶת הָעִיר שֶׁהָפְכָה לָךְ בְּרֶגַע נֹכְרִית.

לְרֹאשֵׁך הַמִּטְפַּחַת, מְהֻדֶּקֶת קַלּוֹת

מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הַבָּנוֹת. וְלוֹט…

הוּא מֵאָחוֹר.

וְאַתְּ… אַתְּ אֵשֶׁת לוֹט,

אַתְּ מַבִּיטָה.

 

לַמְרוֹת הָאִסוּר

וּבִגְלַל הַפִּתּוּי

וְאוּלַי בִּגְלַל שֶׁשָּׁאַלְתְּ לָמָה,

וְאוּלַי שֶׁשָּׁאַלְתְּ לָמָה לֹא?

… סַקְרָנוּת שֶׁתָּקְפָה?

גַּעְגּוּעִים שֶׁהִקְדִימוּ?

לְמָה?

הַחִזָיּוֹן הָיָה כֹּה מַרְהִיב? אַכְזָרִי?

כָּזֶה שֶׁנֶּפֶש אָדָם

כְּבָר לֹא יְכוֹלָה לָשׁוּב מִמֶּנוּ

אֶל הַחַיִּים?

 

אֲנַחְנוּ אֵשֶת לוֹט,

גַּם אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים לְאָחוֹר.

מִתְיַסְּרִים, מִתְחָרְטִים,

זוֹרִים מֶלַח עַל פְּצָעִים,

מִתְגַּעְגְּעִים,

קוֹפְאִים עַל הַשְּׁמָרִים…

אֲבָל אֲנַחְנוּ,

לְפָנֵינוּ יֵשׁ עוֹד סִּכּוּי,

יֵשׁ שְׁבִיב שֶׁל תִּקְוָה

כְּשֶׁמַּחֲזִירִים אֶת הַמַּבָּט

קָדִימָה.