היום הרת עולם.
היום יעמיד למשפט כל יצורי עולמים
אם כבנים אם כעבדים.
אם כבנים -רחמנו כרחם אב על בנים
ואם כעבדים – עינינו לך תלויות
עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו
איום קדוש.
ובדמיוני
אני רואה את העולם,
תשעה ירחים,
נרגשים, שמחים,
ארוכים, נפלאים,
בבטנו של א-לוהים.
עיבור,
שנברא מחיבור,
תקווה,
שנוצרה מאהבה,
געגוע,
לטוב שעוד איננו ידוע…
עולם קטן,
בבטנו של אלוהים,
גדל, מתפתח,
אבר אחרי אבר,
וקשר נוצר,
עוד רגע
וכבר…
היום הרת עולם,
ובדמיוני
כל כך ברור ופשוט:
אלוהים – אלוֹהוּת,
ותשעה ירחים – הם עכשיו
ואתמול ומחר,
וחבל הטבור
כל הזמן מחובר…
ואלוהות עוטפת,
מאפשרת, מצמיחה,
ואנחנו –
בגלגול, בעיטה, דחיפה ומשיכה,
רוצים לחזור, רוצים לצאת,
רוצים לקחת, רוצים לתת,
רוצים לגדול, רוצים להתחב(א)ט…
ברחם אין-לו-שיעור,
במידות נדרשות
של חסד ודין,
אלוהות
נותנת סיבות להאמין.
נותנת דוגמה,
נותנת מעצמה,
נותנת עוצמה,
והננו, אמותינו ובנותינו – בצלמה…
הילה אונא היא חברת קיבוץ שדה אליהו, עורכת לשונית, יוצרת וממונה מטעם הקיבוץ הדתי על תחום הנשים בתנועה