כריכת הספר
קלמנטיין בטוחה שאין לה שום כשרון או ייחוד משל עצמה. תחושה זו מתעצמת לנוכח מאות הכשרונות, כלשונה, שיש לחברתה הטובה מרגרט ולקלמנטיין אין ספק שלה אין מה לתרום בערב הזה. ההומור והחן של קלמנטיין אינם נתפסים בעיניה כתכונה שוות ערך לכשרון שניתן להציג אותו על במה והיא בודקת את עצמה ביחס לכשרונות של ילדים אחרים. כשהיא מנסה לחקות ילד אחר או להידמות לדמות שמוצאת חן בעיניה, היא רק נכשלת עוד יותר. ניכר שיוצרת דמותה של קלמנטיין שאבה השראה ברורה מגיבורות חינניות כמו בילבי. בניגוד לבילבי, קלמנטיין מוקפת בבני משפחה שבולמים את הבת / האחות הג'ינג'ית כשצריך.
קלמנטיין ילדה קשובה לרצונותיה, עקשנית ודעתנית, ולא מהססת להפריע את מהלך השיעור עם אמירות לגמרי לא שייכות שהמורה שלה סובל בשקט. היא גם פונה למנהלת במחשבה יצירתית לבקש אחר "תלמיד מחליף", בדומה למורה מחליף.
אחד האירועים המשעשעים הוא הרגע שבו מחליטה קלמנטיין ללמוד ריקודי סטפס ממרגרט. לצורך העניין היא חולצת פקקיהם של 24 בקבוקי בירה ומדביקה את הפקקים על נעליה. השכנים כועסים וגם הוריה של קלמנטיין כועסים, אך לשמחתה של קלמנטיין העונש 'נופל' על הוריה – מי ייאלץ ללכת אתה לקנות לה נעליים חדשות, שזו משימה קשה וסוחטת, מסתבר.
קלמנטיין מנסה להתחמק מהשתתפות בערב הכישרונות, והיא עושה את זה בדרכים מאוד יצירתיות, כמו החלטה לעבור להתגורר במצרים. היא כמעט ומתייאשת מהאפשרות למצוא לעצמה כשרון, אך בערב הגדול מתגלה אצל קלמנטיין כישרון מיוחד במינו, שמפתיע את כולם – ובעיקר: את קלמנטיין עצמה .רק כשהיא מוכנה סוף סוף להיות בתפקיד עצמה – היא זוכה לקבל את עצמה ולזכות בהכרה מסביבתה
השפה מכילה הרבה סלנג ומילים מומצאות פרי יצירתה של קלמנטיין. הספר כולו כתוב בטון משעשע וקליל. האיורים של מרלה פרייזי בשחור-לבן מעטרים בחינניות רבה את דפי הספר והופכים את דמותה של קלמנטיין לגיבורה שכל ילדה – חייבים להודות, בעיקר ילדות – ירצו להיות חברות שלה.
למרות האושר בו זוכה קלמנטיין, חשתי אכזבה מסויימת מהאופן בו בחרה פניפקר לסיים את העלילה. המסר המרכזי של הספר מפוספס בזה שקלמנטיין זוכה להכרה ולהערכה מתוך עמדה שיש בה יותר מקריות ופאסיביות ופחות מידי רצון עצמי ובחירה אישית של הגיבורה. קוראות הספר שהיו מנסות לשים את עצמן במקומה של קלמנטיין היו יכולות לחוש סיפוק גדול יותר לו קלמנטיין היתה מפתיעה במופע משל עצמה ולא רק מתגלה כמפיקה מוצלחת. עם דמות שופעת חן ושמחה כמו קלמנטיין, הייתי מצפה מהסופרת לתת לקלמנטיין לגלות את יכולותיה דרך אופיה החביב שאותו איש אינו מעריך כ"כשרון". לו קלמנטיין היתה מעלה מופע סטנד אפ, הייתי חשה מסופקת יותר. ועדיין, "הכשרון המיוחד של קלמנטיין" הוא ספר מצחיק וחינני על ילדה שרגילה למדוד את עצמה על פי נורמות של הישגיות והערכה חיצונית, ולומדת להכיר בעצמה וביכולותיה.
הורים שמעוניינים או רגילים בהקניית הרגלי קריאה ביקורתית, יכולים לשבת עם ביתם (או בנם – גם בנים יהנו מהספר) ולשאול כיצד הם, הילדים הקוראים, היו מתמודדים עם סיטואציה דומה לו היו במקומה של קלמנטיין. כל ילד/ה יכול להנות מ'משחק התפקידים' הזה ומדיון אישי בשאלות רלוונטיות מחיי הילדים סביב נושאים כמו הישגיות והערכה עצמית.
הכישרון המיוחד של קלמנטיין, שרה פניפקר, הוצאת מטר, 140 עמ'
תודה על ההתוודעות לספר והסקירה שבאה בזמן הנכון עבורי.