ושוב בשיאו של החורף, בליווי שריקת הרוחות, עיתים מרבדי שלג לבנים פרושים לכמה ימים על האדמה ושפע של מים שזורמים בנחלים, האדמה הופכת צבעה לירוק עז. ניצני שקדיות עטויות לבן צצים להם בין המרבדים הירוקים למפגש מרגש ומתחדש של חודש שבט. חודש זה מאופיין בגלגל המזלות כמזל דלי, השייך למזלות האוויר. כפי שנכתב בספר יצירה: "המליך אות צ' בלעיטה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דלי בעולם ושבט בשנה וקורקבן בנפש".
"דלי הוא מזלם של ישראל, כי דלי תפקידו לשאוב בו מים, זו פעולתו. והתורה נמשלה למים. לפי סימן זה הבין יתרו חותן משה שהיה בקיא בחוכמת האסטרולוגיה, מדברי בנותיו, על האיש שהצילם מיד הרועים "וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן" (שמות פרק ב' י"ט), שהאיש הוא מבני ישראל שמזלם דלי, והוא משמש את המים. משה רבינו גילם את מזל דלי בהיותו דולה מבאר התורה ומשקה לבני ישראל" (מתוך הספר "אין מזל לישראל" של מתתיהו גלזרסון).
חודש זה מאופיין בשפע של מים, שנמשלו לתורה, ויסוד אוויר, שמתחבר אף הוא לתורה ומעצים בנו את התובנה שבלי תורה אין חיים ואין קיום לעולם. זה לא מקרי שהשקדיה נבחרה להיות ראשית הפריחה. לעץ השקדיה פרי עם קליפה קשה שבתוכו מתגלה השקד שניחן בסגולות רבות.
בספריו של הרמב"ם מוזכרים השקדים כאמצעי טיפול בתחלואים רבים. שקדים ושמן שקדים הינם משלשלים, ומומלצים כתרופה לעצירות. בנוסף הם מהווים מרכיב בתרופה המזככת את הדם ומחזקת את הנפש. ברפואה העממית אנו מוצאים שימושים נוספים לשקד: ערביי ארץ ישראל מכינים מי שקדים מתוקים בתערובת שמן זית להסרת כתמי לידה, בעיקר במריחה על הפנים. יהודי תימן עשו בשקד שימוש חיצוני לטיפול בשטפי-דם ושימוש פנימי לטיפול באבנים בכליות ובטחול וכן בכאבי גרון ושיעול, ועוד…
שקד וקדש – אותן אותיות. העץ הראשון שפורח, יש בו מהות של קודש. גם צבע פרחי השקדיה הוא לבן, שעל פי הקבלה שייך לספירת הכתר – הספירה הגבוהה ביותר בעשר הספירות.
"ספירת הכתר מכונה בשם "הראש הלבן" שבראש האילן. הצבע הלבן השקוף כאוויר הינו יסוד כל הצבעים ותחילתם. בכך מסמלת היא את זכות הרחמים ואת כושרה לזכך ולהלבין את אנרגיית נשמתו של החוזר בו מחטאיו. הלובן העליון נחזה כבוהק של צחות מוחלטת שאיננו ניתן לראייה על ידי בן האנוש אלא רק באמצעות עיני הנפש. ספירת הכתר, צ'אקרת הכתר, ממוקמת במרכז הקודקוד. אחראית על הרובד הרוחני של האדם, הקשר שלו עם האני העליון, רוחניות, חשיבה גבוהה, קבלת מסרים והומניות אוניברסלית" (ליאור מרדכי מתקשר, מאמן ויועץ רוחני, מורה לרוחניות ולהעצמה אישית).
מזל דלי בהיפוך אותיות – ילד. כאן אנו מוצאים את הקשר הבלתי נמנע של חודש שבט עם האישה. בהקשר לפרשת השבוע כותב הרב יהודה אשל"ג בעל הסולם: "יציאת מצרים נקראת לידה. ואם אנו מדברים בסוד הריבוי במהות הרוחני, הריהו בדומה לעניין הגשמי שנולד מבטן אמו, שהוא עולם חשוך ומקולקל בכל מיני לכלוך ואי נעימות, אל עולם הנאור בכל השלימות – עולם התיקון. ובזה מובן עניין ההכנה, בגדר המובן בממלכת כהנים, שהגיעו לכך על-ידי נבואת משה רבנו, ומשום זה זכו לחירות ממלאך המוות, ולקבלת התורה. ואז היו צריכים ללידה חדשה, לאוויר העולם הנאור, המכונה בכתוב: ארץ חמדה טובה ורחבה". בהמשך לדבריו אוסיף, שרק לאישה ניתנה יכולת להביא ילד לעולם. אמנם הגבר שותף, אך התהליך הביולוגי נעשה בגוף האישה. הריון, לידה ויכולת הבאת ילד לעולם – זו זכות בלעדית שניתנה לה.
חודש שבט מאפיין את החידוש והצמיחה מחדש. היכולת בטבע להוציא מהכוח אל הפועל ממקום עירום וחבוי לגילוי פריחה ופירות חדשים לעולם. כך גם האישה, מביאה לעולם ילד מתוך מקום חבוי ונסתר במהלך ההריון. בשיא תהליך הלידה היא מגשימה את יכולת יצירתה. כמובן יכולת זו מעצימה בה את עולם היצירה שמתבטא ברבדים רבים בחייה.
חודש שבט נותן לאשה זריקת זירוז, לקום להתחדש וליצור.