4 מחשבות על “המשבר בכלכלה כהזדמנות

  1. לכרמי שלום
    במסכת אבות ד:1 כתוב, – "בן זומא אומר, איזה הוא חכם–הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט,צט). . איזה הוא עשיר–השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל* אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב): "אשריך", בעולם הזה* "וטוב לך", לעולם הבא…

    בעוד שלוש שעות אני צריכה לתת הרצאה להורים על חנוך לנער על פי דרכו..הרצאתי סובבת את השאלה דרכו של מי ומהי הדרך…
    מאמרך המשבר בכלכלה כהזדמנות, עורר בי מספר מחשבות ולהלן אני משתפת אותך בהן:
    היכולת לנהל בית מאוזן מבחינה כלכלית, כפי שאת מציעה,היא בראש ובראשונה פועל יוצא של היכולת לחנך את עצמך להסתפקות במה שיש. בדור שבו תרבות השפע לוקחת אותנו למלחמה מתמדת עם ההסתפקות במה שיש ורדיפה מתמדת אחר מה שאין, לא פלא שהשפע הפך את עורו לפשע – וזה פשענו הגדול מול ילדינו… חוסר היכולת לגדל ילדים שמסתפקים במה שיש ורודפים אחר מה שיש לאחר..עשיר השמח בחלקו אינו בהכרח עני בחומר – הוא עשיר בפנימיות שלו – שמח בחלקו זו תכונה פנימית – דןר של הורים שרודף אחר הג´פ 4+4,או אחר הווילה המרשימה, או כל מה שמנקר עיניים מבלי להתחשב במה שיש, כי כרטים האשראי עבורו הוא איזה נציג עלום של אבא עשיר דמיוני…דור כזה של הורים שאין בו את התכונה הזאת של שמח בחלקו – לא יכול להנחיל לילדיו שמחה זו. כך באופן פרדוכסלי – ככל שאנשים קונים יותר היכולת שלהם לשמוח מתמעטת..חבל!
    בוחבוט רחל

  2. לכרמי שלום
    במסכת אבות ד:1 כתוב, – "בן זומא אומר, איזה הוא חכם–הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט,צט). . איזה הוא עשיר–השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל* אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב): "אשריך", בעולם הזה* "וטוב לך", לעולם הבא…

    בעוד שלוש שעות אני צריכה לתת הרצאה להורים על חנוך לנער על פי דרכו..הרצאתי סובבת את השאלה דרכו של מי ומהי הדרך…
    מאמרך המשבר בכלכלה כהזדמנות, עורר בי מספר מחשבות ולהלן אני משתפת אותך בהן:
    היכולת לנהל בית מאוזן מבחינה כלכלית, כפי שאת מציעה,היא בראש ובראשונה פועל יוצא של היכולת לחנך את עצמך להסתפקות במה שיש. בדור שבו תרבות השפע לוקחת אותנו למלחמה מתמדת עם ההסתפקות במה שיש ורדיפה מתמדת אחר מה שאין, לא פלא שהשפע הפך את עורו לפשע – וזה פשענו הגדול מול ילדינו… חוסר היכולת לגדל ילדים שמסתפקים במה שיש ורודפים אחר מה שיש לאחר..עשיר השמח בחלקו אינו בהכרח עני בחומר – הוא עשיר בפנימיות שלו – שמח בחלקו זו תכונה פנימית – דןר של הורים שרודף אחר הג´פ 4+4,או אחר הווילה המרשימה, או כל מה שמנקר עיניים מבלי להתחשב במה שיש, כי כרטים האשראי עבורו הוא איזה נציג עלום של אבא עשיר דמיוני…דור כזה של הורים שאין בו את התכונה הזאת של שמח בחלקו – לא יכול להנחיל לילדיו שמחה זו. כך באופן פרדוכסלי – ככל שאנשים קונים יותר היכולת שלהם לשמוח מתמעטת..חבל!
    בוחבוט רחל

  3. לכרמי שלום
    במסכת אבות ד:1 כתוב, – "בן זומא אומר, איזה הוא חכם–הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט,צט). . איזה הוא עשיר–השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל* אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב): "אשריך", בעולם הזה* "וטוב לך", לעולם הבא…

    בעוד שלוש שעות אני צריכה לתת הרצאה להורים על חנוך לנער על פי דרכו..הרצאתי סובבת את השאלה דרכו של מי ומהי הדרך…
    מאמרך המשבר בכלכלה כהזדמנות, עורר בי מספר מחשבות ולהלן אני משתפת אותך בהן:
    היכולת לנהל בית מאוזן מבחינה כלכלית, כפי שאת מציעה,היא בראש ובראשונה פועל יוצא של היכולת לחנך את עצמך להסתפקות במה שיש. בדור שבו תרבות השפע לוקחת אותנו למלחמה מתמדת עם ההסתפקות במה שיש ורדיפה מתמדת אחר מה שאין, לא פלא שהשפע הפך את עורו לפשע – וזה פשענו הגדול מול ילדינו… חוסר היכולת לגדל ילדים שמסתפקים במה שיש ורודפים אחר מה שיש לאחר..עשיר השמח בחלקו אינו בהכרח עני בחומר – הוא עשיר בפנימיות שלו – שמח בחלקו זו תכונה פנימית – דןר של הורים שרודף אחר הג´פ 4+4,או אחר הווילה המרשימה, או כל מה שמנקר עיניים מבלי להתחשב במה שיש, כי כרטים האשראי עבורו הוא איזה נציג עלום של אבא עשיר דמיוני…דור כזה של הורים שאין בו את התכונה הזאת של שמח בחלקו – לא יכול להנחיל לילדיו שמחה זו. כך באופן פרדוכסלי – ככל שאנשים קונים יותר היכולת שלהם לשמוח מתמעטת..חבל!
    בוחבוט רחל

  4. לכרמי שלום
    במסכת אבות ד:1 כתוב, – "בן זומא אומר, איזה הוא חכם–הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט,צט). . איזה הוא עשיר–השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל* אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב): "אשריך", בעולם הזה* "וטוב לך", לעולם הבא…

    בעוד שלוש שעות אני צריכה לתת הרצאה להורים על חנוך לנער על פי דרכו..הרצאתי סובבת את השאלה דרכו של מי ומהי הדרך…
    מאמרך המשבר בכלכלה כהזדמנות, עורר בי מספר מחשבות ולהלן אני משתפת אותך בהן:
    היכולת לנהל בית מאוזן מבחינה כלכלית, כפי שאת מציעה,היא בראש ובראשונה פועל יוצא של היכולת לחנך את עצמך להסתפקות במה שיש. בדור שבו תרבות השפע לוקחת אותנו למלחמה מתמדת עם ההסתפקות במה שיש ורדיפה מתמדת אחר מה שאין, לא פלא שהשפע הפך את עורו לפשע – וזה פשענו הגדול מול ילדינו… חוסר היכולת לגדל ילדים שמסתפקים במה שיש ורודפים אחר מה שיש לאחר..עשיר השמח בחלקו אינו בהכרח עני בחומר – הוא עשיר בפנימיות שלו – שמח בחלקו זו תכונה פנימית – דןר של הורים שרודף אחר הג´פ 4+4,או אחר הווילה המרשימה, או כל מה שמנקר עיניים מבלי להתחשב במה שיש, כי כרטים האשראי עבורו הוא איזה נציג עלום של אבא עשיר דמיוני…דור כזה של הורים שאין בו את התכונה הזאת של שמח בחלקו – לא יכול להנחיל לילדיו שמחה זו. כך באופן פרדוכסלי – ככל שאנשים קונים יותר היכולת שלהם לשמוח מתמעטת..חבל!
    בוחבוט רחל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*