5 מחשבות על “הנשים המפללות לעצמן – תפילת נשים בראי האמנות היהודית

  1. אין ספק, מדובר בכותב מוכשר מאד! הבו לנו מאמר שבועי שלו! כחובבת אמנות אני נהנית לבקר בתערוכות אך אינני מבינה את הכתיבה הגבוהה של מבקרי האמנות. דוד שפרבר כותב לעניין, בלי פלפולים מיותרים. יישר כוחך, עלה והצלח.

  2. מסכימה עם איילת. אני רוצה להוסיף שלפני שנתיים התפרסם מאמר של פנינה להב בשם "קישטה, בתמונות וטקסט" בחוברת בשם: תרבות דמוקרטית, מגדר וחברה בישראל, כרך 10 תשס"ו, בו היא ממשיכה לחקור תופעה מדהימה שדפנה יזרעאלי ז"ל העלתה, של העלמת הנשים מעזרת הנשים בציור המובא כאן של מאוריצי גוטליב. זהו מאמר מאלף, שאינו קשור בכלל לחרדים, ומחיקת הנשים מתפילת יום הכיפורים במקום כמו מוזיאון בית התפוצות היא לדעתי מדהימה.

  3. מאמר יפה. אך מה שכתב בשם המהר"ם מרוטנבורג כי בתי הכנסת של הנשים היו רחוקים ממקום התפילה. איני יודע מה המקור לכך. ואם התכוון לדברי הגהות מיימוניות (הלכות שביתת עשור מנהגי יום הכפורים): "ונוהגים בני אדם לישן בבית הכנסת וכו' וכן נהג מהר"ם אמנם במערב רחוק ממקום התפלה היה ישן או בבהכ"נ של נשים כשלא היו שם נשים" אין זה מקור כלל.
    אמנם הצדק עם המחבר, שכך משמע בתשובת כנסת הגדולה סי' כו, שהיה בהכנ"ס של נשים רחוק ד' אמות מביהכנ"ס של גברים.

  4. מרתק. ברור שנשים המפללות לעצמן היו מאז. שם ביטאו את יכולותיהן הייחודיות בשירה, בחזנות, בקינות…חלומי שלי לעשות משהו משלב באופן שהשומר על פתחים לנגישות לעזרת גברים לאו דווקא במרתף עם ארובות… באופן שתהיה נגישות לרגעים בתפילה שהן מודרות מהם. משהו יותר ידידותי אבל שומר על הערכים הקלאסיים של ביכנ"ס והתפילה המסורתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*