3 מחשבות על “הרב מלמד, הרחם הוא שלנו – לא שלך

  1. למרים אדלר שלום.
    יישר כוח על דבריך. אסור שילדים ישמשו כנשק פוליטי. רק שתדעי, הרב מלמד לא פסק כאן הלכה, אלא אמר את דעתו. מה שמכונה: דעת תורה. וזאת יש לדעת ש´דעת תורה´ היא הכל חוץ מהלכה! דעת תורה אינה מחייבת איש זולת מי שמעונין בכך. בברכה. מרדכי עבדיאל.

  2. א.גם מישיש לו עשרה ילדים אוהב כל אחד ואחד מהם, מקדיש וכו´, מאידך ניתן למצא מי שאם שלושה לא מצליח, המספר כאן לא קובע.
    ב. הכותבת מתמרמרת בצדק רב על ההתערבות בשיקוליםשצריכיםלהיות של התא המשפחתי בלבד , אולם המשפט ´כיצד מי שלא חווה הריון…´ איננובמקומו לעניות דעתי. גם לו אשה שחוותה הריון ולידה היתה מייעצת לאחרות להרבות בילדים לשם מטרה חיצונית למשפחה זה היה מקומם (ואותי -לא פחות).
    ג. הגישה כי מי שיש לה הרבה ילדים בהכחרסבה סביב ´כביסה-ניקיון וכו´ קצת מיושנת, אני מכירה אישית מספר משפחות שתפקידים אלו עברו לאב המשפחה (מי דרך קבע ומי בתקופות בהם האישה מניקה) כך שהעייפות מתחלקת בין שני בני הזוג, וכל אחד עייף קצת פחות.

  3. רק גבר יכול להיות כ"כ חסר רגישות ומוסר. אף אישה לא עושה ילדים למטרות "הגדלת האומה". אישה עושה ילדים מתוך לחץ חברתי או מתוך בחירה.
    הרבה נשים שלא רוצות ילדים, מביאות ילדים וזה עצוב ומכאיב.

    לצערי, אין לצפות ממוח גברי שיבין. הראיה שלו היא ראיית אנשים כמכונות. "מכונה זו צריכה להיות מופעלת כך וזו כך". הם באמת לא מבינים ובאמת מוגבלים שכלית בעניין הזה.
    במחקרים על תופעת ה"בייבי בום",נמצא כי הגברים היא "אשמים" בריבוי הילדים הפתאומי, וזה לפי תשובות הנשים והגברים. מסתבר שאצל הגבר קיים מנגנון ייצרי חזק, הגורם לו לרצות להתרבות במצבי איום קיומי, בעוד שאצל האישה קיים מנגנון הפוך, כמו איבוד חשק מיני וחוסר רצון לגדל ילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*