18 מחשבות על “השיא של חייהן

  1. בתור תלמידת תיכון, אני ממש מזדהה עם הכתבה.
    יש כל כך הרבה דברים שאני אוכל לעשות (ומתכוונת לעשות) בשנים הקרובות. פעילויות בית-ספריות, גיבוש כיתתי ושכבתי, התנדבויות, לימודים והרמת פרויקטים כאלה ואחרים.
    אבל מה יהיה אח"כ, אחרי שנת שירות מספקת או משהו כזה? אני לא מכירה אישית אף אישה דתיה שלחלוטין מממשת את יכולותיה או שמה את ההתפתחות האישית/מקצועית שלה במרכז.
    וזה לא מעודד.

  2. לא מסכימה עם הכותבת ועם תגובתה של נעמה.
    זה עניין של בחירה. יש מי שבוחרות להיות עקרות בית, יש מי שרוצות להיות מרפאות בעיסוק ומוצאות בכך סיפוק רב ויש מי שבוחרות לפתח קריירה. יש כיום מבחר רב של נשים דתיות בכל הזירות. ההצטיינות בתיכון מעניקה נקודת מוצא למגוון אפשרויות הבחירה.מדובר גם בתהליך חברתי ההולך ומתפתח שאת השלכותיו אנו רואים כבר היום אך בודאי יהיו עוד בעתיד

  3. למה את מקשרת כין ציונים גבוהים בתיכון לשאלות של קרירה מנהיגות חוקרות ושופטות ?
    רב הבנות המצטינות מצטינות כי הם מונחות בכיתה ויש מצב של בחינות וציונים וכמובן כבוד. וזה לא משום שהתחומים האלה ממש מענינים אותן, אנחנו מתמודדים עם מה שלפנינו כמעט בלי בחירה. למי לא נמאס ממבחני הבגרות ומי לא משחררת אנחת רוחה ענקית אחרי שזה נגמר?
    וכך במשך המסלול אנחנו מונחים וצועדים במקומות הרגילים ובמסלולים המוכרים. וזה לא מיוחד לבנות דתיות, אותו דבר לחילוניות וגם לגברים. כולם הולכים ורועים בשדה המוכר. ומשום מה נדמה שאצל החילוניות או הגברים יש יותר אפשרויות ושחרור והם פחות מחוייבים מה שבכלל לא נכון. "ומעצור ענקי" יש ויכול להיות בפני כל אחד, והשיחרור מהמעצור הענקי תלוי בו וברצונו, כרוב הפעמים המעצור אינו ממשי. כל אשה או גבר מצליחים קריריסטים אלו אנשים שבחרו להצליח בכל מחיר בהגשמת החשק או החלום שלהם. ומה שמונע אחרים להגיע לפסגת חלומותיהם זה משום שאין להם מספיק חשק לדבר או שהם לא מספיק מוכשרים. רוב הנשים בוחרות במה שנוח להם כי טוב להם כך והדרך לקרירה והקרירה עצמה רצופה הרבה אכזבות.

  4. אם מישהי מסכימה להתחתן, היא מוותרת על עצמה. חתונה אין מירתה העצמה, אלא הפיכת האישה למשרתת הגבר. עובדה, אתן אפילו קוראות לו "בעל". במקום שהוא ישרת אתכן, אתן משרתות אותו..וזה הפיכת היוצרות. פשוט עצוב.

    תתחילו בהפסקה עם שימוש במילה "בעל". מי שמשתמשת במילה זו, וודאי אין לה אישיות משל עצמה.

    לימודים בנפרד מבנים מאוד משפרים את הישגי הבנות, כי אין את כל המופרעים והמציקים בכיתות. אבל הפרדה צריכה לבוא ממני חילוני ולא דתי.

  5. רוב הנשים לא עוסקות במה שהן רוצות, אלא נסוגות מרצונן עקב לחץ חברתי ושחיקה נפשית עקב הלוחמה נגדן.

  6. בתור תלמידת תיכון, אני ממש מזדהה עם הכתבה.
    יש כל כך הרבה דברים שאני אוכל לעשות (ומתכוונת לעשות) בשנים הקרובות. פעילויות בית-ספריות, גיבוש כיתתי ושכבתי, התנדבויות, לימודים והרמת פרויקטים כאלה ואחרים.
    אבל מה יהיה אח"כ, אחרי שנת שירות מספקת או משהו כזה? אני לא מכירה אישית אף אישה דתיה שלחלוטין מממשת את יכולותיה או שמה את ההתפתחות האישית/מקצועית שלה במרכז.
    וזה לא מעודד.

  7. לא מסכימה עם הכותבת ועם תגובתה של נעמה.
    זה עניין של בחירה. יש מי שבוחרות להיות עקרות בית, יש מי שרוצות להיות מרפאות בעיסוק ומוצאות בכך סיפוק רב ויש מי שבוחרות לפתח קריירה. יש כיום מבחר רב של נשים דתיות בכל הזירות. ההצטיינות בתיכון מעניקה נקודת מוצא למגוון אפשרויות הבחירה.מדובר גם בתהליך חברתי ההולך ומתפתח שאת השלכותיו אנו רואים כבר היום אך בודאי יהיו עוד בעתיד

  8. למה את מקשרת כין ציונים גבוהים בתיכון לשאלות של קרירה מנהיגות חוקרות ושופטות ?
    רב הבנות המצטינות מצטינות כי הם מונחות בכיתה ויש מצב של בחינות וציונים וכמובן כבוד. וזה לא משום שהתחומים האלה ממש מענינים אותן, אנחנו מתמודדים עם מה שלפנינו כמעט בלי בחירה. למי לא נמאס ממבחני הבגרות ומי לא משחררת אנחת רוחה ענקית אחרי שזה נגמר?
    וכך במשך המסלול אנחנו מונחים וצועדים במקומות הרגילים ובמסלולים המוכרים. וזה לא מיוחד לבנות דתיות, אותו דבר לחילוניות וגם לגברים. כולם הולכים ורועים בשדה המוכר. ומשום מה נדמה שאצל החילוניות או הגברים יש יותר אפשרויות ושחרור והם פחות מחוייבים מה שבכלל לא נכון. "ומעצור ענקי" יש ויכול להיות בפני כל אחד, והשיחרור מהמעצור הענקי תלוי בו וברצונו, כרוב הפעמים המעצור אינו ממשי. כל אשה או גבר מצליחים קריריסטים אלו אנשים שבחרו להצליח בכל מחיר בהגשמת החשק או החלום שלהם. ומה שמונע אחרים להגיע לפסגת חלומותיהם זה משום שאין להם מספיק חשק לדבר או שהם לא מספיק מוכשרים. רוב הנשים בוחרות במה שנוח להם כי טוב להם כך והדרך לקרירה והקרירה עצמה רצופה הרבה אכזבות.

  9. אם מישהי מסכימה להתחתן, היא מוותרת על עצמה. חתונה אין מירתה העצמה, אלא הפיכת האישה למשרתת הגבר. עובדה, אתן אפילו קוראות לו "בעל". במקום שהוא ישרת אתכן, אתן משרתות אותו..וזה הפיכת היוצרות. פשוט עצוב.

    תתחילו בהפסקה עם שימוש במילה "בעל". מי שמשתמשת במילה זו, וודאי אין לה אישיות משל עצמה.

    לימודים בנפרד מבנים מאוד משפרים את הישגי הבנות, כי אין את כל המופרעים והמציקים בכיתות. אבל הפרדה צריכה לבוא ממני חילוני ולא דתי.

  10. רוב הנשים לא עוסקות במה שהן רוצות, אלא נסוגות מרצונן עקב לחץ חברתי ושחיקה נפשית עקב הלוחמה נגדן.

  11. בתור תלמידת תיכון, אני ממש מזדהה עם הכתבה.
    יש כל כך הרבה דברים שאני אוכל לעשות (ומתכוונת לעשות) בשנים הקרובות. פעילויות בית-ספריות, גיבוש כיתתי ושכבתי, התנדבויות, לימודים והרמת פרויקטים כאלה ואחרים.
    אבל מה יהיה אח"כ, אחרי שנת שירות מספקת או משהו כזה? אני לא מכירה אישית אף אישה דתיה שלחלוטין מממשת את יכולותיה או שמה את ההתפתחות האישית/מקצועית שלה במרכז.
    וזה לא מעודד.

  12. לא מסכימה עם הכותבת ועם תגובתה של נעמה.
    זה עניין של בחירה. יש מי שבוחרות להיות עקרות בית, יש מי שרוצות להיות מרפאות בעיסוק ומוצאות בכך סיפוק רב ויש מי שבוחרות לפתח קריירה. יש כיום מבחר רב של נשים דתיות בכל הזירות. ההצטיינות בתיכון מעניקה נקודת מוצא למגוון אפשרויות הבחירה.מדובר גם בתהליך חברתי ההולך ומתפתח שאת השלכותיו אנו רואים כבר היום אך בודאי יהיו עוד בעתיד

  13. למה את מקשרת כין ציונים גבוהים בתיכון לשאלות של קרירה מנהיגות חוקרות ושופטות ?
    רב הבנות המצטינות מצטינות כי הם מונחות בכיתה ויש מצב של בחינות וציונים וכמובן כבוד. וזה לא משום שהתחומים האלה ממש מענינים אותן, אנחנו מתמודדים עם מה שלפנינו כמעט בלי בחירה. למי לא נמאס ממבחני הבגרות ומי לא משחררת אנחת רוחה ענקית אחרי שזה נגמר?
    וכך במשך המסלול אנחנו מונחים וצועדים במקומות הרגילים ובמסלולים המוכרים. וזה לא מיוחד לבנות דתיות, אותו דבר לחילוניות וגם לגברים. כולם הולכים ורועים בשדה המוכר. ומשום מה נדמה שאצל החילוניות או הגברים יש יותר אפשרויות ושחרור והם פחות מחוייבים מה שבכלל לא נכון. "ומעצור ענקי" יש ויכול להיות בפני כל אחד, והשיחרור מהמעצור הענקי תלוי בו וברצונו, כרוב הפעמים המעצור אינו ממשי. כל אשה או גבר מצליחים קריריסטים אלו אנשים שבחרו להצליח בכל מחיר בהגשמת החשק או החלום שלהם. ומה שמונע אחרים להגיע לפסגת חלומותיהם זה משום שאין להם מספיק חשק לדבר או שהם לא מספיק מוכשרים. רוב הנשים בוחרות במה שנוח להם כי טוב להם כך והדרך לקרירה והקרירה עצמה רצופה הרבה אכזבות.

  14. אם מישהי מסכימה להתחתן, היא מוותרת על עצמה. חתונה אין מירתה העצמה, אלא הפיכת האישה למשרתת הגבר. עובדה, אתן אפילו קוראות לו "בעל". במקום שהוא ישרת אתכן, אתן משרתות אותו..וזה הפיכת היוצרות. פשוט עצוב.

    תתחילו בהפסקה עם שימוש במילה "בעל". מי שמשתמשת במילה זו, וודאי אין לה אישיות משל עצמה.

    לימודים בנפרד מבנים מאוד משפרים את הישגי הבנות, כי אין את כל המופרעים והמציקים בכיתות. אבל הפרדה צריכה לבוא ממני חילוני ולא דתי.

  15. רוב הנשים לא עוסקות במה שהן רוצות, אלא נסוגות מרצונן עקב לחץ חברתי ושחיקה נפשית עקב הלוחמה נגדן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*