בנאום הניצחון שלו הזכיר נפתלי בנט בין היתר את היותה של ארץ ישראל נחלת אבות, ואמר: "אני מרגיש ברגבי אדמתה את טביעות הרגליים של אברהם, יצחק ויעקב אבותינו, שהלכו כאן ממש". לעומת זאת, אני בהתהלכי על אדמת ארץ ישראל, מרגישה לא פחות מכך גם את טביעות הרגליים של אמותינו שרה, רבקה, רחל ולאה.
לאימהות האומה נודע קשר מיוחד עם ארץ ישראל. ברצוני להעלות כאן מקורות אחדים המבליטים היבט זה אצל שרה אמנו, ולא בכדי הוא שבשבת הקרובה אנו קוראים את פרשת חיי שרה, הפותחת בתיאור מותה. בהקשר זה ראוי להפנות אל דברי הזוהר בפרשת חיי שרה (קכא ע"ב-קכב ע"א), שם מובעת התפיסה כי שרה הייתה יתרה על שאר הנשים שמיתתן נזכרת במקרא בכך שמופיע פירוט מניין שנותיה ונתייחדה לפטירתה פרשה שלמה.
כאמור, ישנם מקורות מדרשיים אחדים המציינים את הקשר המיוחד בין שרה אמנו לארץ ישראל. על פי פשט לשון המקרא ברית בין הבתרים כוונה לאברהם בלבד. אולם על פי הנאמר ב"מדרש שכל טוב" לרבנו מנחם ב"ר שלמה, חיבור שכתיבתו הגיעה לידי סיום בראשית המאה ה-12, נכללה שרה אף היא בברית זו:
"ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית"… "לאמר" (בראשית טו, יח) להבטיח גם את שרה (רבינו מנחם ב"ר שלמה, מדרש שכל טוב, מהדורת בובר, בראשית שם, עמ' 5).
על פי הנזכר בספרות המדרש, שרה הייתה שותפה לאברהם בגאולתו של שטח מערת המכפלה, ולא עוד אלא שהיוזמה לקניית המערה יוחסה אליה: "'זממה שדה ותקחהו' (משלי לא, טז) זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר 'ואחרי כן קבר אברהם את שרה'" (בראשית כג, יט) (תנחומא, חיי שרה, ד).
בביאורו על התורה מייחד רבנו בחיי דברים על זכותה הגדולה של שרה הצדקנית שמתה ונקברה בארץ ישראל, בחברון.
וכה כתב:
"ותמת שרה בקרית ארבע" )בראשית כג, ב). הודיענו הכתוב כי הצדקת הזאת מתה בארץ ישראל ונקברה בא"י, שהרי במיתתה כתיב: "היא חברון בארץ כנען" (שם שם, יט), ובקבורתה כתיב בסוף הפרשה "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו" וגו' "היא חברון בארץ כנען" (שם), ובא ולמד על זכותה הגדול [!] כי מיתתה וקבורתה היו במקום אשר שם עתיד להיות בית א-להים, ושם שער השמים (רבנו בחיי, ביאור על התורה, בראשית כג, ב, מהדורת הרב שוול, עמ' רב(.
זכויותיה של שרה עומדות לעם ישראל לדורי דורות. וכך בביאור המיוחס לרבי אלעזר מוורמייזא (1165 לערך–1230 לערך) מוזכר כי בזכות שרה יבוא המשיח: "'חיי שרה מאה' (בראשית כג, א) ר"ת משיח, דבזכות שרה יבוא המשיח" (תוספות השלם, חלק ב, עמ' רכו). כמו כן, אפשר להצביע על מקורות אחדים שבהם נתכנתה שרה אמנו בכינוי "אם כל חי". היא נקראה בכינוי זה בין היתר בביאורו של ר' אלעזר מוורמייזא לשיר השירים:
"נשכימה לכרמים" (שיר השירים ז, יג) לאברהם ושרה, שנאמר "וירא אליו ה'" (בראשית יח, א). "נשכימה", לשון רבים, אני ופמליא שלי. "נשכימה לכרמים", גי'[מטריה] אברם ושרה [זה אברהם שרה]: "נראה אם פרחה הגפן" (שיר השירים, שם) אם ילדה שרה את יצחק לאברהם. "אם פרחה", קרי ביה "אֵם פרחה", ושרה היתה אם כל חי (מהדורת מ' הרשלר, עמ' רמו-רמז).
מפשט משמעות הדברים נראה כי הכוונה היא ששרה הייתה אֵם עם ישראל. למעשה, הרעיון ששרה הייתה אֵם עם ישראל עולה מן הכתוב בישעיה נא, ב: "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם". בהקשר לדברינו אפשר אף להזכיר כי בביאור מבית מדרשם של בעלי התוספות נאמר כי שמו המוחלף של יעקב אבינו, ישראל, נקרא כן על שם שרה (תוספות השלם, חלק ב, עמ' רלא), ונדמה גם כי בצורה מורחבת יותר אפשר לסבור שעם ישראל כולו נקרא על שמה. ראוי לכולנו להזכיר תדיר את זכויותיהן של אמותינו הקדושות לצד אלה של אבותינו.
המאמר הנוכחי הוא נוסח מעודכן קמעה של המאמר, המוצב באתר קולך בלינק הבא
© כל הזכויות שמורות ליעל לוין
כל הכבוד יעל, וראי גם ישעיהו נא, א-ב, ואת הפשרנות שם. נכון שלא מדובר דווקא על הקשר לארץ, אך ההצהרה ששרה היא אם האומה בדיוק כמו אברהם משליכה על כל התחומים.
כל הכבוד יעל, וראי גם ישעיהו נא, א-ב, ואת הפשרנות שם. נכון שלא מדובר דווקא על הקשר לארץ, אך ההצהרה ששרה היא אם האומה בדיוק כמו אברהם משליכה על כל התחומים.
כל הכבוד יעל, וראי גם ישעיהו נא, א-ב, ואת הפשרנות שם. נכון שלא מדובר דווקא על הקשר לארץ, אך ההצהרה ששרה היא אם האומה בדיוק כמו אברהם משליכה על כל התחומים.
כל הכבוד יעל, וראי גם ישעיהו נא, א-ב, ואת הפשרנות שם. נכון שלא מדובר דווקא על הקשר לארץ, אך ההצהרה ששרה היא אם האומה בדיוק כמו אברהם משליכה על כל התחומים.
כל הכבוד יעל, וראי גם ישעיהו נא, א-ב, ואת הפשרנות שם. נכון שלא מדובר דווקא על הקשר לארץ, אך ההצהרה ששרה היא אם האומה בדיוק כמו אברהם משליכה על כל התחומים.