כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים

כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם,

לֵב הָעָם אֶל אֱלֹהָיו

וְלֵב הָאֱלֹהִים לָעָם.

הַטּוֹב נִשְׁקָף צָלוּל

וְהָרַע מַעֲכִיר מְכֹעָר.

 

אַחֲרֵי הַחֵטְא הַכֹּל מִתְהַפֵּך:

הָרֵיחַ אֵינֵנוּ נִחוֹחַ

הַפָּנָים אֵינָן מְאִירוֹת

חַיָּה רָעָה שֻסְּתָה בָּנוּ

וְהַחֶרֶב עַל צַוָּאר.

שָׁמַיִם יְבֵשִׁים אֲדָמָה חֲרֵבָה

אֲוִיר אַכְזָרִי וְאַלִּים.

הָעָם נִגָּף בְּמַחֲלוֹת

וּמוּבָס בְּמִלְחָמוֹת.

 

לָרָע יֵשׁ מַעֲרֶכֶת הַגְבָּרָה.

קוֹל קָטָן עָדִין וָרַךְ

שֶׁל עָלֶה נִדָּף בָּרוּחַ

הוֹפֵךְ בַּנֶּפֶשׁ

לַחֲרִיקָה  וּצְרִימָה,

וּמְעַרְעֵר אֶת מְעַט הַשַּׁלְוָה

שֶׁעוֹד נוֹתְרָה.

 

הַחֶרֶב הַמּוּנַחַת בִּנְדָנָהּ

הִיא רַק הַאוֹת לְמִלְחָמָה

אַךְ מְעוֹרֶרֶת פַּחַד וְאֵימָה,

הִיא הַסִּבָּה לַבֶּהָלָה לַמְּהוּמָה, לַ

מְּנוּסָה בְּאֵין רוֹדֵף.

סִיּוּט.

 

אַחֲרֵי הַכֹּל

הָאֵל לֹא מוֹאֵס בָּעָם

וְלֹא תִּהְיֶה כְּלָיָה שְׁלֵמָה.

הָאָרֶץ נֶעֶזְבָה וְנִהְיְתָה שְׁמָמָה

אַךְ לְאַחַר הַשַּׁבָּתוֹת וְהַשְּׁמִטּוֹת

שֶׁהִיא הִשְׁלִימָה,

אוֹר מְנַצְנֵץ בִּקְצֵה הַגָּלוּת

וְגַם הַנֶּפֶשׁ מַחֲלִימָה.