2 מחשבות על “"כשהיו אביה ואחיה יושבין בבית המדרש"

  1. גם באבות דרבי נתן וגם בקהלת רבה, אין אפילו שמץ של הנפת אצבע מאשימה לכיוונו של יעקב אבינו. לא נאמר באותם מדרשים שיעקב אבינו הוא זה שלא נתן לה להיכנס לבית המדרש. קריאה זו, אם יורשה לי, נובעת מתוך תפיסה פטריארכלית – בה האב הוא האחראי לשלום צאצאיו ומופקד על חינוכם, והוא זה שיכול להדיר את בנותיו מבית המדרש. כל זה פשוט לא מופיע במדרשים אפילו לא ברמז.
    לדעתי, בקהלת רבה מפרש את מה שנסתם באבות דרבי נתן. המדרשים מאשימים את דינה, שביכרה שלא להיכנס לבית המדרש, כמו אחיה ואחיותיה, והעדיפה את חיי החוץ. היא "גרמה לעצמה", כפי שמנסח זאת קהלת רבה.

  2. קודם כול, הקורא כתב "לדעתי, בקהלת רבה מפרש את מה שנסתם באבות דרבי נתן". אולם אלה שני מקורות נפרדים, ואין ללמוד ולהקיש מהאחד על השני, ולא נכון לעשות כן. הניתוח שלי מוסב על המקור באבות דרבי נתן, שאין בו כל האשמה כלפי דינה. הגישה המאשימה אותה ביציאה ובמכשול אינה בלי קשיים. וכי נתנו לה לצאת? האם אביה או אמה או האומנת שלה לא השגיחו עליה. לגבי האשמת יעקב, עובדה היא שמקורות שונים מאשימים אותו, ראה תורה שלמה על אתר. קיימים מקורות המאשימים את לאה ו אחרים מאשימים את דינה. בחרתי לנתח את המקור באבות דרבי נתן, כמנוף לחשיבה אקטואלית, וציינתי מפורשות שדבריי הם עצמם בגדר דרשנות: "בדברינו הבאים נבקש להעמיד קריאה חדשנית של הדרשה באבות דרבי נתן, קריאה שאף היא בגדר דרשנות, כדרכם של דרשנים המבקשים לתלות רעיונות אקטואליים בַּמְּקוֹרוֹת". ולכן אין לבוא אליי בשום טענות. כתבתי את הסייג הזה, משום שמאמר מחשבתי זה אינו דרך כתיבתי הרגילה של ניתוח מדעי של מקורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*