2008-09-18
'שער נסגר, שער נפתח' – מאמרים לקראת החגים בעריכת דינה ספראי
שנה עייפה נשכבת לה בחדר הסמוך. אני מניחה אותה לאט, כתינוק הנושא מטען חלומותיו בחיק אמו. מה שיר ערש אשיר לה, לאחר שכבר כבדו עפעפיה? האם אשק במצחה, או שמא, מחשש לעורר ולהעיר, אסגור חרש את דלת החושך הגדול ואשלח אותה בשקט אל דפי העבר המצהיבים?
מתבוננת בדומיה בתווי פניה; רפויים אך מעט, וקמטים אגוזיים חרוצים בה. ידה האחת קמוצה כאגרוף לפני פיה והשנייה מקופלת לה מעל לראשה, אולי מגוננת, אולי משוחררת, נערית. בצאתי את החדר מבחינה אני בכתמים הדקים שהותירה בי, כשרטוט מפה עתיקה, ורואה כי מלאה אני בה ובנגיעותיה בי.
הכתמים לשים כפות ידיי בתפקידים השונים שנשאתי בשנה החולפת, מעקביי עולים הם ובעיפרון עופרת מחברים בין הנקודות, המציינות את המקומות בהם עברתי השנה, קו מחודד וברור. בטני רוחשת טעמים חדשים וישנים שטעמתי, בזרועותיי מתועדים החיבוקים שנתתי, שקיבלתי, שרציתי, שהחמצתי, שזייפתי, שאלתרתי.
גופי לא לי. והלא כחצב רציתי לבוא עדיך, רכה וחדשה כתינוק, וכמוהו נטולת שם. זקופה, ולבנה רציתי לעמוד לפניך, חגיגית, רוצה אני לומר.
והלא כולי נגועה, מוכתמת, משומשת אני לפניך אלוהיי. תחת קליפת העור הנושרת בכל רגע, מגיעה אחרת, וכקודמתה משתפשפת, מתכופפת, מתחככת, נלחצת, לוחצת, דוחקת, נהדפת.
פנימה משם, מסתולל הרוח בתוכי, וכגלים עגולים, העולים זה על גב זה, שבים אליי תהיותיי, שאלותיי, הרהוריי וסרעפיי, כמו לא עברו בי מעולם. לעיתים מזדחלים חזרה באיטיות חששנית, אך פעמים ומנפצים את החלון בכוח וכמו בהתרסה מכריזים: כאן.
רציתי כתפילה להיות, חרוזה, שקולה ומוכרת אך אחרת בכל פעם, סדורה אך אישית, ולחן מתוק ישתחל בין לולאותיי. והנה בתוכי מהלכות מחשבות זרות, לבטים, קולות, ואיני יודעת את שאשיב.
מאימת ומתישה ההבטחה שנושאת בכנפיה שנה חדשה. כמוה כרטט הציפייה העיקשת לגשם, המתחדש בעוצמה ומלווה בחלחול פחד האכזבה המתגבר. כמה צורבת אמונת הגשם לאחר שנת שרב, לאחר שתי שנות שרב, לאחר שש ושבע. לאחר שדשאינו המוריקים ננגסו קוצים ואדמה אטומה, לאחר שנסוג קו החוף הלאה, הלאה לנגד עיננו התמהות.
משרטטת קו דמיוני בין הזורעים הדומעים, שטיפותיהם נטמנות בבטן האדמה, ובין מגל החיוך הפרוע של הקוצרים, אך איני משתכנעת. איני נרגעת, לא השנה. קמט מחשבה נחפז מתריע, קו אדום מתועד היכן שפעם נשכח בגד ים פרחוני, סנדל שקוף מתולתל אזוב. מים. מה אם?
כיצד אוכל כעת להניח בבטחה כף יד על ידית דלת ולפתוח בשנה חדשה?
ברווח הצר, שבין הדלת לבין המשקוף אני נותנת לשנה להיוולד. היא מחליקה מכפות ידיי, נקייה מהתחייבויות קודמות, ייחודית ואחרת מכל משא המאוויים והתשוקות שנישאו אליה לכשתבוא.
קלילה כענן וכמוהו כמעט שקופה, אך בבירור נראית. היא מעוררת בי סקרנות. למולה שאלותיי הנוקשות מתרככות מעט ומאפשרות לי להתכרבל עוד כמה דקות, בטרם יכנס החג.
מבעד לריקוד הוילון בחלוני צועדת אישה קמוצה ומדודה, בידיה סלים מהשוק. אני מתבוננת בעניין בצבעוניות הנועזת של הירקות הטריים שבסליה ובדמיוני ריחו המהביל של המרק שירקח עוד מעט. תשוקת המים מפכה ומפעמת בי פתאום תאבת רוויה. אני אוספת בראשי את מטפחתה הצבעונית של האישה שחלפה זה מכבר אל מאחורי הקלעים ומניחה אותה לאט בין הסימנים שעל שולחן החג. פנאי זעיר משחרר בי בשובבות חתולית פקעת חבל דק. מי יודע, אולי יהיה בכוחו לקשור עננים ולמלא מעיינותיי היבשים.
"יהודי פרושו:
הנמנעות להתשחרר מאל…
אי האפשרות לחדול מהתפלל
אפילו לאחר כל תפילות
ולאחר כל אפילו."
(אהרן צייטלין)
אפרת ביגמן היא משוררת ומטפלת בביבליותרפיה, מנחה סדנאות לכתיבה וגרה במעלה גלבוע.
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!
איזה יופי של כתיבה!
רוויתי נחת מכתיבתך.
רק מי שיודעת לחוות כך התחלות חדשות, לחוות לידה והורות בכזו רגישות והתרגשות, רק היא תוכל לחוות במלואן את חוויות האסיף והקציר של הפירות…
שנה נפלאה לכולנו !!