744 מחשבות על “נשים שמתקנות עוול – וסובלות

  1. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  2. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  3. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  4. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  5. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  6. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  7. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  8. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  9. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  10. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  11. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  12. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  13. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  14. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  15. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  16. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  17. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  18. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  19. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  20. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  21. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  22. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  23. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  24. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  25. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  26. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  27. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  28. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  29. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  30. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  31. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  32. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  33. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  34. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  35. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  36. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  37. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  38. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  39. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  40. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  41. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  42. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  43. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  44. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  45. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  46. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  47. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  48. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  49. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  50. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  51. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  52. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  53. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  54. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  55. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  56. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  57. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  58. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  59. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  60. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  61. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  62. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  63. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  64. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  65. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  66. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  67. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  68. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  69. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  70. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  71. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  72. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  73. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  74. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  75. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  76. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  77. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  78. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  79. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  80. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  81. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  82. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  83. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  84. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  85. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  86. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  87. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  88. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  89. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  90. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  91. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  92. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  93. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  94. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  95. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  96. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  97. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  98. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  99. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  100. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  101. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  102. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  103. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  104. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  105. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  106. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  107. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  108. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  109. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  110. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  111. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  112. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  113. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  114. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  115. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  116. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  117. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  118. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  119. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  120. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  121. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  122. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  123. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  124. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  125. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  126. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  127. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  128. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  129. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  130. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  131. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  132. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  133. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  134. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  135. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  136. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  137. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  138. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  139. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  140. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  141. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  142. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  143. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  144. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  145. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  146. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  147. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  148. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  149. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  150. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  151. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  152. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  153. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  154. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  155. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  156. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  157. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  158. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  159. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  160. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  161. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  162. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  163. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  164. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  165. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  166. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  167. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  168. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  169. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  170. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  171. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  172. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  173. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  174. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  175. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  176. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  177. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  178. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  179. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  180. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  181. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  182. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  183. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  184. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  185. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  186. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  187. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  188. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  189. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  190. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  191. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  192. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  193. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  194. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  195. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  196. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  197. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  198. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  199. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  200. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  201. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  202. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  203. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  204. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  205. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  206. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  207. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  208. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  209. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  210. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  211. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  212. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  213. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  214. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  215. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  216. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  217. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  218. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  219. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  220. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  221. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  222. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  223. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  224. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  225. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  226. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  227. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  228. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  229. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  230. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  231. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  232. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  233. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  234. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  235. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  236. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  237. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  238. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  239. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  240. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  241. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  242. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  243. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  244. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  245. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  246. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  247. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  248. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  249. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  250. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  251. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  252. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  253. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  254. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  255. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  256. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  257. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  258. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  259. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  260. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  261. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  262. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  263. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  264. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  265. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  266. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  267. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  268. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  269. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  270. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  271. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  272. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  273. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  274. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  275. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  276. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  277. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  278. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  279. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  280. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  281. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  282. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  283. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  284. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  285. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  286. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  287. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  288. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  289. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  290. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  291. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  292. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  293. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  294. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  295. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  296. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  297. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  298. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  299. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  300. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  301. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  302. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  303. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  304. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  305. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  306. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  307. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  308. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  309. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  310. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  311. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  312. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  313. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  314. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  315. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  316. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  317. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  318. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  319. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  320. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  321. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  322. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  323. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  324. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  325. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  326. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  327. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  328. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  329. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  330. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  331. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  332. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  333. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  334. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  335. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  336. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  337. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  338. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  339. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  340. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  341. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  342. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  343. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  344. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  345. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  346. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  347. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  348. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  349. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  350. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  351. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  352. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  353. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  354. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  355. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  356. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  357. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  358. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  359. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  360. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  361. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  362. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  363. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  364. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  365. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  366. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  367. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  368. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  369. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  370. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  371. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  372. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  373. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  374. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  375. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  376. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  377. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  378. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  379. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  380. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  381. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  382. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  383. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  384. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  385. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  386. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  387. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  388. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  389. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  390. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  391. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  392. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  393. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  394. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  395. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  396. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  397. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  398. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  399. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  400. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  401. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  402. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  403. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  404. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  405. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  406. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  407. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  408. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  409. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  410. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  411. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  412. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  413. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  414. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  415. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  416. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  417. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  418. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  419. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  420. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  421. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  422. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  423. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  424. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  425. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  426. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  427. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  428. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  429. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  430. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  431. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  432. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  433. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  434. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  435. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  436. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  437. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  438. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  439. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתוך ארגון שצריך להפגין בדיוק את ההיפך.

  440. מדוע חברות וועד המנהל אינן מעוניינות לדעת מדוע יפה וחנה התפטרו? אולי שווה לשמוע אותן.

  441. חברות יקרות,
    מזה זמן אני קוראת את הטוקבקים באתר, רובם בעילום שם, ותוהה האם לענות להם, ובכך להשתתף במה שנראה כמשחק לא הוגן, שחלק ממשתתפותיו מזוהות, וחלק אינן מזוהות.
    אבל מגיע רגע שאי אפשר לשתוק יותר.
    כל גוף מרובה משתתפים עלול להיקלע למחלוקות, גם למחלוקות קשות. בריאותו ויציבותו נמדדות ביכולת להכיל גם אי הבנות ואי הסכמות. לפני למעלה מחודש חטפנו סטירת לחי משתי חברות יקרות ומסורות, שלא יכלו להכיל את המחלוקות ועזבו אותנו. הן עזבו אותנו כפגועות, כל אחת בדרכה ומסיבותיה. צר לי על כך מאד. בעיני ההתפטרות היתה ועודנה צעד קיצוני לא הכרחי. ועד לרגע זה אני מתקשה להבינו, ביסודו לא עמדה מחלוקת רעיונית או אידיאולוגית, אלא שאלות של ארגון והתנהלות.
    האם היו שגיאות בהתנהלות? בודאי שהיו. אפילו למשה רבנו היו שגיאות בהתנהלות, כותבת יפה רוזנבלום בתגובתה כאן באתר. הועד המנהל של קולך עמד בפני עידן חדש, של מעבר למנכלות בשכר, זהו צעד שלא היה לאף אחת מאיתנו ניסיון בניהולו הכלכלי והפוליטי, ושם נעשו טעויות, בלא כוונת זדון. כולנו הבענו צער על הטעויות האלה, והפצרנו במתפטרות לחזור בהן מהתפטרותן, בלב שלם.
    הן סרבו, למרבה הצער, וסיבותיהן עמן.
    איש לא שיער את מסע ההשמצות המעורפלות העומד בפתח, שמתרחש מאז בתגובות שבאתר קולך.
    בשם חברותיי ההגונות וישרות הדרך בועד המנהל, אני סבורה שהגיע הזמן למחות.
    מי שיש לה ביקורת על ההתנהלות, תכבד ותופיע בשמה. לכולנו יש שם, כתובת ומספר טלפון שאפשר להשיג בקלות במשרד של קולך. מעולם לא סירבנו ואין באפשרותנו לסרב גם לא רצינו, לחשוף כל צעד וכל מהלך שנעשה בוועד המנהל.
    "אנחנו כנשים חייבות לקחת דוגמא אישית ממרים". כותבת אילנה סטולמן פה למעלה. "אנחנו צריכות לתמוך אחת בשנייה, גם בהתבטאויות הכעוסות, גם ברגעי זעם. לפעמים ברגעי זעם קיימים גם ניצוצות אמת הכי משמעותיים, והכי איכפתיים".
    מי שדרכה דרך אמת, וסבורה שברגעי הזעם שלה יש ניצוצות אמת, תכבד ותחשף בשמה. אני בטוחה שכולנו נשמח לעמוד מול העובדות וללמוד היכן טעינו, ומה יש לתקן.

    בברכת שבת שלום.

    חיותה דויטש

  442. שלום חיותה איני מבינה את תגובתך המתלהמת. אני דווקא ראיתי הרבה איפוק בדברים של יפה וגם לא ראיתי השמצות אלא בקשה לאסיפה כללית, או לכינוס חרום שלא נעניתם לה. הרי אם הייתן אוספות את החברות ומסבירות ומביאות את יפה וחנה שיטענו את הטענות שלהן לא היינו צריכות לבקש זאת דרך האתר. מה את רוצה שאני אבוא אל כל אחת מכן באופן אישי לשמוע את הדברים? כך מתנהל ארגון? אני חושבת שכיון שאין אתן נענות לבקשת החברות לעשות אסיפה ולהסבירה(שזה גם חובתכן החוקית) יש כל הזמן תחושה שאתן מסתירות.
    יפה כתבה באיפוק. מה היית רוצה שהיא תפרט את טענותיה. נסי לחשוב לדוגמא שהיא הייתה מתארת שחיתויות, שקרים, צביעות כל מיני דברים כאלה לפרטיהם באתר, לפני כל העולם הייתן משמיצות אותה כהורסת קולך, אז עדיף שהיא רומזת בעדינות. כי אני שרציתי לדעת והתקשרתי אליה שמעתי דברים קשים ונכוחים.

  443. אסתר, את שופטת ורומזת על התנהגויות קשות, על בסיס של שמיעת צד אחד. ככה לא בונים חומה.

  444. שלום לך אסתר
    איני יודעת מי את, אבל טוב שפנית ליפה כדי לברר את הדברים אבל כשם שפנית ליפה יכול לפנות לכל אחת מאיתנו כדי לברר מה העניין.
    אני מסכימה לחלוטין שראוי לברר וללבן את הדברים בישיבה פתוחה, וכך אמנם יקרה בקרוב ממש, אני אשמח אם כל אחת תשמיע את טענותיה, והדברים יפתחו לפני כולם. כך זה בריא ונכון הרבה יותר, וודאי עדיף מפניות אנונימיות באתר.
    בברכה
    חיותה

  445. אני מעריצה את האיפוק של יפה. לאחר היחס שהיא קיבלה מהוועד מנהל ומהיו"ר היא ממש
    אצילית. צריך לשמוע שני צדדים? האם הוועד מנהל הזמין את יפה לפגישה מיוחדת איתה, על מנת ללבן את הדברים? האם הוועד המנהל ישב איתה ושמע את טענותיה?
    לא כך מתנהגים לאדם שתרם כפי שיפה תרמה. לפחות שתהיה בכן מעט יראת אלוקים, הרי נשים דתיות אתן. איפה הבושה?

  446. הועד המנהל לא חדל מלהזמין את יפה, ואגב, לא היה בכך צורך – יפה היא חברת הועד המנהל וחברתנו. היו לה כל ההזדמניות ללבן כל דבר שהוא מולנו, ובעיני, אין זו רק זכותה אלא גם חובתה. חבל שהיא בחרה בדרך של עזיבה וטריקת דלת, אבל אם הכותבת האנונימית דליה מבטאת באיזה אופן את רצונה של יפה, אני שמחה לשמוע. וקוראת לה – בואי דברי עמנו. לא אנו היינו אלה שהפסקנו את השיחה.

  447. עד עתה בחרתי לשתוק. נדמה לי שהגיעה זמן למחות. לכל מי שכל כך קשה לה לדבר עם הועד הנה המייל האישי שלי ethel@actcom.co.il
    ומספר הפלאפון שלי 0507830151
    כשמחברה שפורשת מאשימה את הנשארות בפומבי על התנהלת לא תקינה בלי לפרש את דבריה, פותחת פתח לספקולאציות ומחשבות שהן ממש לא במקום. כחברה בועד צר לי על כך. אנשים יכולים לטעות אך הכפשה בציבור זו לא הדרך לפתור בעיות.

  448. אתן הייתן אלו שהביאו אותה למצב בלתי אפשרי והרגישה שאינה יכולה יותר. אל תרחצנה בנקיון כפיכן. זה מאוד דומה למצב שדיין אומר לאשה תשלמי עבור הגט וכשאין
    ביכולתה אומר לה: את אשמה בעגינותך. הבאתן אותה למצב
    הזה וכעת אתן אומרות היא יכולה להמשיך להיות חברת וועד מנהל, אבל היא בחרה לא להיות. אני כחברת קולך מתביישת בכן.

  449. כדאי שתשימי לב שאת מדייקת בלשונך ולא נסחפת, באוירה שהמקלדת סובלת הכל, הרבה הטעיות ולא רק חוסר דיוק גרמו להרבה צער, עגמת נפש ופגיעות. אני בכלל לא בטוחה שדבריך האחרונים אכן הם אמת… האמנם הזמנתם את יפה… האמנם היא חברת הנהלה…

  450. חיותה, את ממש מזכירה "עט להשכיר".
    דברתי היום עם יפה. לא הזמינו אותה לוועד המנהל. היא סרבה לדבר ולהסביר מה קרה.
    היא גם אומרת שהיא אינה מוכנה לדבר על קולך.
    ושקולך תפסיק להספיד אותה ולדבר עליה.

  451. דבריך נשמעים מתוקים מדבש והתחושה היא נוראית. איך יתכן שהתמונה שאת מציירת נכונה, כשבצד השני יש כל כך הרבה כאב ופגיעות. או שאת לא מודעות ומשתמשים בך כמקלדת (את מוכשרת בכתיבה, אנחנו יודעות) או שאת שותפה בפגיעה שפגעו ולכן אינך מסוגלת לראות את המציאות ואת העלבון והבושה.
    בכל אופן השאלה היא מתי סוף סוף תהיה אסיפה כללית שנוכל לשמוע, להשמיע ולחוות דעה.

  452. האם בכל הוועד המנהל של קולך אין מנהיגה אחת המסוגלת לקום ולומר: הבאנו את המצב למשבר קשה, אנחנו צריכות עזרה ולפנות לחברות מחוץ לוועד המנהל ולבקש עזרה. הכל אתן יודעות?

  453. כיצד יתכן שארגון שכל כך חשוב לכל כך הרבה נשים מתנהג בצורה כל כך אטומה ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אתן לא מבינות שהמסר הזה שכמה חברות מהוועד המנהל מנסות להעביר ע"י טלפונים וכל החומר שיוצא מהמשרד מראה על חולשתכן וחוסר נסיונכן.

  454. יש משהו מאד לא הוגן בכך שחלק מהחברות מגיבות בשמן, כמו שראוי, ואחרות בוחרות לתקוף בעילום שם. למען הגילוי הנאות, התגובה המופיעה בשם "אופירה" איננה שלי. שוחחתי עם יפה, עם חנה פסטרנק ועם כמה מחברות ההנהלה, ואין לי אלא להצטער על ההתפטרות. יחד עם זאת, אינני נוהגת לשלוח תגובות בעילום שם, ואם וכאשר אני בוחרת לכתוב, אני עושה זאת תמיד בשמי המלא.

  455. אתן נראות כמו ילדות בגן.
    כל כך ילדותיות.
    חיותה מדברת כמו גננת והתגובות בהתאם
    יאאלה קולך….
    מי צריך את הארגון הזה?

  456. אילנה, נהניתי מאוד מהמאמר!
    זווית חדשה שלא חשבתי עליה.
    וזה רק מוכיח לי כמה הגישה השוביניסטית טבועה בי עמוק, כמו רוב האוכלוסיה, מקטנות… וכמה שהנושא של שיוויון הזדמנויות בנפשי, עדיין, עם כל החינוך והשפעות הסביבה מקטנות החוש הביקורתי שלי עדיין לא מספיק מפותח. תודה לך. נטלי הסטודנטית שלך…

  457. קראתי בהתרגשות רבה את המאמר
    המוקדש ליפה רוזנבלום. זה כל כך מגיע לה על כל פעילותה הרבה והברוכה עבור קולך. זה רק מעצים את תחושת האבידה עקב התפטרותה של יפה.
    אם נשים כאלו עוזבות, שעת משבר קשה היא לקולך.

  458. אכן, השעה היא שעת משבר. אבל יפה התפטרה מהועד המנהל. אני מאד מקווה שהיא לא התפטרה מ"קולך". כולנו רואות את מקומה החשוב בתנועה ואת ההערכה העצומה שהיא זוכה לה. אני מקוה שגם היא מרגישה את זה.

  459. השאלה היא מדוע התפטרה. ומדוע התפטרה חנה פסטרנק?
    האם בתוך הוועד מנהל אתן לא עושות חשבון נפש? לא מבינות שזה בלתי אפשרי. אולי לך איכפת אבל כנראה שלאחרות לא.

  460. בוועד המנהל משפיעים. יפה עזבה מכיוון שהשתלטו על הוועד חברות שמנעו בעדה מלהשפיע. ואני חושבת שיפה וחנה צריכות לספר את הסיפור האמיתי.

  461. על נשים שמתקנות עוול ושותקות – על מרים וגם על אילנה וגם על קולך.

    אכן גם אני מזדהה עם מרים, גם בתקופות שהיא שותקת וגם בתקופות שהיא דוברת ושרה. וכן דיבוריה, מעשיה וגם שירתה מהדהדים ברבים עד היום הזה.
    מרים לא עשתה מניפלציות. היא הייתה גלוייה וישירה. לאורך כל הסיפור המקראי וגם במדרשים ניתן ללמוד שהיא תמיד ראתה את העם ואת האדם הפרטי מעל ומעבר.
    החל בעזרתה האישית לאמה כמיילדת ומשפרת. היא גם העיזה והעבירה ביקורת על אביה. התייצבה מול אביה ובקשה ממנו להחזיר את יוכבד אמם והודות לכך נולד משה. האחריות שלה לאחיה…. הנכונות שלה לעזור למשה להישאר בחיים, על אף שבשלב של זמן נתון הוא יטופל בבית נוכרי. כי היא ראתה שהמטרה העיקרית היא להחיותו על מנת שיוכל להושיע את "העם" בעתיד.
    גורל (מרבית) הנשים בהיסטוריה המקראית היה שהן היו לרוב מאחרי הקלעים. אבל זה לא אומר שהן השפיעו פחות.
    משה לא ידע איך לנהל. הוא חשב שהוא יוכל לעשות הכל לבדו. עד שבא יתרו ויעץ לו איך מחלקים סמכויות ומעבירים את מערך ההחלטות באופן עצמאי לכל הדרגים. "ההתנהלות" שלו הייתה בעייתית.
    בכתבה שאילנה מביאה היא מציירת את מרים כדמות חזקה שנעשה לה עוול. על כך שהיא דברה עם אהרן ואם בלשון הרע אנו מדברים, הרי לפי ההלכה דינו של הדובר כדינו של השומע ומדוע לא נענש גם אהרן?
    ונושא זה הוא לשפיטה של ההיסטוריה.
    אבל מדוע היא נזעקה לדבר בזכותה של האישה הכושית? מכיוון שהיא הייתה רגישה לצרכים של הנשים. המדרש מספר שצפורה היא האישה הכושית. כאשר ראתה צפורה את ההמולה במחנה, כאשר נבחרו 70 הזקנים, השתתפה בצערן של נשותיהן ואמרה שעכשיו מכיוון שנבחרו תשארנה הנשים אלמנות חיות. מכיוון שהגברים אינם יכולים לקחת על עצמם אחריות כפולה, אלא נושא אחד בלבד. מרים בעקבות דבריה של צפורה פנתה לאהרן ובקשה את עזרתו לנשות המנהיגים השונים שמשה משמש להם דוגמה לא חיובית, בגלל פרישתו מהכלל ומהעם. אי היכולת של משה לראות את צרכי העם ונשותיו.
    "ההתנהלות" הבלתי מכובדת של משה כלפי רעיתו, אם ילדיו היא שגרמה להרס של בית משה. וראה הסיפור עם נכדו של משה שהיה כהן לבעל בסיפור של פסל מיכה. (ספר שופטים. )
    משה שגדל בבית נוכרים, לא ידע את נפש העם. בשירה לאחר צליחת הים. משה שר לבד. העם מצטרף רק אל מרים, גם הגברים "ותען להם…"
    לכן, גם אם המנהיג גדול כמשה כאשר יש לו הדרכה לא נכונה מחד ו"התנהלות" לא מתאימה מאידך, יש בעיה לעם וגם למשה.
    תודה מקרב לב, לאילנה היקרה ולעוד חברות רבות ברחבי הארץ שמחזקות אותי לאורך כל הדרך. על שנאלצתי לפרוש בגלל "התנהלות" לא תקינה.
    יפה רוזנבלום

  462. אינני יודעת מה הן מדברות בהתכנסויות שלהן ובישיבות, אך השטח תוסס. איך הן יכולות להמשיך להתנהל כאילו הכל כרגיל.
    כיון שהן לא מדברות ולא אוספטות את כלל החברות החברות מדברות בינן לבין עצמן והשמועות אומרות דברים חמורים מאד. חנה פסטרנק לא הייתה מתפטתר אם היא לא הייתה יודעת שבאו מים עד נפש. אני בטוחה.
    הועד המנהל והיו"ר החדשה חושבות שהכנס יכפר על מעשיהן, הן טועות ובגדול. אם בכנס לא יתבררו העניינים אז עדיף שלא יהיה כנס.
    יפה יקרה
    חזקי ואמצי
    את דוגמא לכולנו ביושרך במסירותך ובכנותך

  463. אני חושבת שהתפטרותן של חנה ויפה באה להביע מחאה קשה על ההתנהלות הקלוקלת והלא מכובדת. יחסי אנוש גרועים בתו