21 מחשבות על “סיבת עילויה – טקס בת מצווה כמחולל שינוי בקהילה´

  1. תמי, שלום
    קראתי ומצאתי עניין, בין השאר בהיותי אחת מארבע בנות…וגם מכיוון שנכדתי הבכורה כבר מעלה כל מיני רעיונות לקראת בת המצוה שלה.את הסיפור שלך וקוריוזים נוספים בנושא אני זוכרת מימי עבודתי ב"יהודה הלוי", יישר כוח על דבריך ורפואה שלמה לאביך היקר.
    יהודית כהן

  2. אני חושבת שכל אם לבנות חייבת לקרא את הכתבה הזאת ולהבין את המשקעים של חגיגת הבת מצווה.
    וכן, זה לא אסור… זה מותר, וזה חיב המציאות.

  3. מאמר מצוין. יישר כוחך.
    ובקשה דחופה – קהילה חילונית מחפשת טקסטים יהודיים (גם מודרניים) עבור טקס קולקטיבי של בנות מצווה עם אמותיהן.
    מי שיש לה רעיונות מתבקשת מאוד לשלוח אותם במהירות אלי.
    תודה. זה חשוב!
    שרה
    דוא"ל yakovfri@gmail.doc

  4. כאחת שלא חגגה בת מצוות ושייכת לדור הקודם, ממש התרגשתי מהכתבה. זה מהווה פיצוי משמעותי על כל החסך שלי.
    וכן, זו מאמר חובה לכל אם לבנות או לבנים.

  5. תמי – יישר כוח. מאמר חכם ומרגש. עמדתי בפני דילמה דומה בחגיגת בת המצווה של בתי הבכורה לפני שנה וחצי. ואכן "הנהגתי" שינוי בקהילה, התעקשתי לשאת דבר תורה בעצמי, מעל הבמה, בסיום התפילה. מישהי בירכה בשם וועד בית הכנסת, ואחר כך הוזמנו כולם לקידוש גדול ומושקע. בינתיים, זה לא הפך לנורמה, אבל ימים יגידו. כיום אני חברה בקהילה השיוויונית "דרכי נעם" במודיעין, ומקווה לחגוג בת מצווה לבתי הצעירה, בת 9 היום, עם עליה לתורה.
    אופירה קרקובר, מודיעין

  6. אנו התבססנו על מקור מהמאה ה-13 בשם "ספר הבתים". ככל הידוע אשה עולה למנין שבעה, דהיינו עולה לתורה בין שבעת הקרואים. והסיבה שאין אנו עולות לתורה היא משום כבוד הציבור. בספר הבתים מצוטט מאחד מבעלי התוספות שטען כי משפחה אינה ציבור והביא לדוגמא עשירים שיש להם ספר תורה בבית ומתקיים מנין בבית אין זה ציבור ולפיכך נשות הבית גם הן עולות לתורה ומברכות. לפיכך החלטנו לקיים מנין משפחתי מורחב עם ספר תורה. היתה לנו מחיצה בין הגברים והנשים והבימה היתה באמצע ובזמן קריאת התורה עלינו גם אנחנו (האמא ואחיותי וגיסתי) לתורה. בתי קראה כמה קטעים מהקריאה ואת ההפטרה עם הברכות והכל וגם קרובות אחרות קראו וכן בני הגדול. היתה תפילה נפלאה וזו הייתה חוויה שלא מן העולם הזה

  7. אומנם עברו כמה שנים מאז שכתבת את הכתבה הזו,
    אך אנימצאתי וזכיתי לקרא אותה רק כעת, כאשר אני מתכוננת לבת המצוה של הבת שלי, שחר.
    כתבת בצורה עניינית, מרגשת ומלמדת. תודה רבה רבה,יעל.

  8. תמי, שלום
    קראתי ומצאתי עניין, בין השאר בהיותי אחת מארבע בנות…וגם מכיוון שנכדתי הבכורה כבר מעלה כל מיני רעיונות לקראת בת המצוה שלה.את הסיפור שלך וקוריוזים נוספים בנושא אני זוכרת מימי עבודתי ב"יהודה הלוי", יישר כוח על דבריך ורפואה שלמה לאביך היקר.
    יהודית כהן

  9. אני חושבת שכל אם לבנות חייבת לקרא את הכתבה הזאת ולהבין את המשקעים של חגיגת הבת מצווה.
    וכן, זה לא אסור… זה מותר, וזה חיב המציאות.

  10. מאמר מצוין. יישר כוחך.
    ובקשה דחופה – קהילה חילונית מחפשת טקסטים יהודיים (גם מודרניים) עבור טקס קולקטיבי של בנות מצווה עם אמותיהן.
    מי שיש לה רעיונות מתבקשת מאוד לשלוח אותם במהירות אלי.
    תודה. זה חשוב!
    שרה
    דוא"ל yakovfri@gmail.doc

  11. כאחת שלא חגגה בת מצוות ושייכת לדור הקודם, ממש התרגשתי מהכתבה. זה מהווה פיצוי משמעותי על כל החסך שלי.
    וכן, זו מאמר חובה לכל אם לבנות או לבנים.

  12. תמי – יישר כוח. מאמר חכם ומרגש. עמדתי בפני דילמה דומה בחגיגת בת המצווה של בתי הבכורה לפני שנה וחצי. ואכן "הנהגתי" שינוי בקהילה, התעקשתי לשאת דבר תורה בעצמי, מעל הבמה, בסיום התפילה. מישהי בירכה בשם וועד בית הכנסת, ואחר כך הוזמנו כולם לקידוש גדול ומושקע. בינתיים, זה לא הפך לנורמה, אבל ימים יגידו. כיום אני חברה בקהילה השיוויונית "דרכי נעם" במודיעין, ומקווה לחגוג בת מצווה לבתי הצעירה, בת 9 היום, עם עליה לתורה.
    אופירה קרקובר, מודיעין

  13. אנו התבססנו על מקור מהמאה ה-13 בשם "ספר הבתים". ככל הידוע אשה עולה למנין שבעה, דהיינו עולה לתורה בין שבעת הקרואים. והסיבה שאין אנו עולות לתורה היא משום כבוד הציבור. בספר הבתים מצוטט מאחד מבעלי התוספות שטען כי משפחה אינה ציבור והביא לדוגמא עשירים שיש להם ספר תורה בבית ומתקיים מנין בבית אין זה ציבור ולפיכך נשות הבית גם הן עולות לתורה ומברכות. לפיכך החלטנו לקיים מנין משפחתי מורחב עם ספר תורה. היתה לנו מחיצה בין הגברים והנשים והבימה היתה באמצע ובזמן קריאת התורה עלינו גם אנחנו (האמא ואחיותי וגיסתי) לתורה. בתי קראה כמה קטעים מהקריאה ואת ההפטרה עם הברכות והכל וגם קרובות אחרות קראו וכן בני הגדול. היתה תפילה נפלאה וזו הייתה חוויה שלא מן העולם הזה

  14. אומנם עברו כמה שנים מאז שכתבת את הכתבה הזו,
    אך אנימצאתי וזכיתי לקרא אותה רק כעת, כאשר אני מתכוננת לבת המצוה של הבת שלי, שחר.
    כתבת בצורה עניינית, מרגשת ומלמדת. תודה רבה רבה,יעל.

  15. תמי, שלום
    קראתי ומצאתי עניין, בין השאר בהיותי אחת מארבע בנות…וגם מכיוון שנכדתי הבכורה כבר מעלה כל מיני רעיונות לקראת בת המצוה שלה.את הסיפור שלך וקוריוזים נוספים בנושא אני זוכרת מימי עבודתי ב"יהודה הלוי", יישר כוח על דבריך ורפואה שלמה לאביך היקר.
    יהודית כהן

  16. אני חושבת שכל אם לבנות חייבת לקרא את הכתבה הזאת ולהבין את המשקעים של חגיגת הבת מצווה.
    וכן, זה לא אסור… זה מותר, וזה חיב המציאות.

  17. מאמר מצוין. יישר כוחך.
    ובקשה דחופה – קהילה חילונית מחפשת טקסטים יהודיים (גם מודרניים) עבור טקס קולקטיבי של בנות מצווה עם אמותיהן.
    מי שיש לה רעיונות מתבקשת מאוד לשלוח אותם במהירות אלי.
    תודה. זה חשוב!
    שרה
    דוא"ל yakovfri@gmail.doc

  18. כאחת שלא חגגה בת מצוות ושייכת לדור הקודם, ממש התרגשתי מהכתבה. זה מהווה פיצוי משמעותי על כל החסך שלי.
    וכן, זו מאמר חובה לכל אם לבנות או לבנים.

  19. תמי – יישר כוח. מאמר חכם ומרגש. עמדתי בפני דילמה דומה בחגיגת בת המצווה של בתי הבכורה לפני שנה וחצי. ואכן "הנהגתי" שינוי בקהילה, התעקשתי לשאת דבר תורה בעצמי, מעל הבמה, בסיום התפילה. מישהי בירכה בשם וועד בית הכנסת, ואחר כך הוזמנו כולם לקידוש גדול ומושקע. בינתיים, זה לא הפך לנורמה, אבל ימים יגידו. כיום אני חברה בקהילה השיוויונית "דרכי נעם" במודיעין, ומקווה לחגוג בת מצווה לבתי הצעירה, בת 9 היום, עם עליה לתורה.
    אופירה קרקובר, מודיעין

  20. אנו התבססנו על מקור מהמאה ה-13 בשם "ספר הבתים". ככל הידוע אשה עולה למנין שבעה, דהיינו עולה לתורה בין שבעת הקרואים. והסיבה שאין אנו עולות לתורה היא משום כבוד הציבור. בספר הבתים מצוטט מאחד מבעלי התוספות שטען כי משפחה אינה ציבור והביא לדוגמא עשירים שיש להם ספר תורה בבית ומתקיים מנין בבית אין זה ציבור ולפיכך נשות הבית גם הן עולות לתורה ומברכות. לפיכך החלטנו לקיים מנין משפחתי מורחב עם ספר תורה. היתה לנו מחיצה בין הגברים והנשים והבימה היתה באמצע ובזמן קריאת התורה עלינו גם אנחנו (האמא ואחיותי וגיסתי) לתורה. בתי קראה כמה קטעים מהקריאה ואת ההפטרה עם הברכות והכל וגם קרובות אחרות קראו וכן בני הגדול. היתה תפילה נפלאה וזו הייתה חוויה שלא מן העולם הזה

  21. אומנם עברו כמה שנים מאז שכתבת את הכתבה הזו,
    אך אנימצאתי וזכיתי לקרא אותה רק כעת, כאשר אני מתכוננת לבת המצוה של הבת שלי, שחר.
    כתבת בצורה עניינית, מרגשת ומלמדת. תודה רבה רבה,יעל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*