5 מחשבות על “סרוגים, ולא רק – לייזי שפירא בראיון לקראת העונה השניה של "סרוגים"

  1. לכאורה הוא יוצר עצמאי שיכול לעשות מה שבא לו, אבל בגלל שהוא בא מתוך חברה עם נורמות וציפיות, לגמרי לא מובן מאליו שהוא באמת "יכול לעשות מה שבא לו" והוא צריך להתאים את עצמו לציפיות שאלה. לכן, אני מעריכה את העובדה שהוא והצוות שלו עשו החלטות עצמאיות בידיעה שהם הולכים לספוג הרבה ביקורות.

    שמחה לדעת שיצירה אמנותית שצומחת מיוצרים דתיים יכולה להיות עצמאית ולא מתחנפת – מצפה לראות את זה אצל יוצרים נוספים שלא מסתכלים אחורה כל רגע לראות מה יגידו.

  2. דוקא היה מעניין לשמוע מה יש לחוה דיבון(יוצרת הסדרה יחד עם לייזי שפירא) להגיד בנושא. במיוחד בגלל שיש לה גם ילדים בוגרים וגם ילדים שלומדים במסגרות דתיות. היה מעניין לשמוע איך התייחסו…

  3. ראיתי את הפרק הראשון של סרוגים, כגודל הציפיות גודל האכזבה…
    אולי כי זה מביך לראות את עצמך בסרט. אנחנו רגילים לראות סרטים שהם לא עלינו, אלא על אחרים. על מקומות רחוקים ואנשים זרים. לא על עין לבן והובלה לחופה.
    בכל מקרה אני חושב שהתסריט נופל בין קיטש-בנאלי ללא ברור. הקיטש זה על בחירת הטראומות – לחילונים יש אונס ורצח, לנו יש חופת נידה ומות אם. הבנאלי זה ההפכים המתבקשים כמעט מאליהם- הכלה הטרייה לא זוכה לקיים יחסים, הרווקה המתחלנת כן. הלא ברור (ואפילו תמוה על גבול הביזאר) זה על ההקבלה בין כיסוי הינומה לכיסוי המת. לחילונים יש אונס ורצח, לנו יש חופת נידה וכו´
    כמו שאני רואה את זה, בעיני הדיוט, תסריטאים זקוקים לטרגדיה ולמשבר כמו אוויר לנשימה. הרי אם אין בעיות לא קורה שום דבר מעניין. אבל בעוד הנטייה הטבעית תלך ל´סוד האפל´ הכי הגדול שבנמצא, שהם המעשים הקיצוניים ביותר: גילוי עריות ושפיכות דמים (עבודה זרה פחות רלוונטית היום), הרי שהכשרון נמצא במקום בו הופכים עניינים יומיומיים לטרגדיות אנושיות בזכות העומק: למשל: אהבה נכזבת ששורפת, כפשוטו. שהרי מי לא נכווה באהבה, אבל מעטים יצילחו להוציא מתחת ידם תסריט פיוטי. שירה. וכן הלאה. תמיד אפשר לברוח למקסימום במינון עומק נמוך, כמו חופת נידה, טרגדיה מהקשות שיכולות לקרות בסיטואציה הנפלאה של החתונה. לכן זה לברוח למקום הקל, הפשוט והנוח ולא להתעמתות אמיתית עם קשיים יום-יומיים שאצל האדם הפרטי, שהוא עולם ומלואו, הם טרגדיות שעל גבול כוח הסבל.אבל סך הכל ראוי לשבח, על הביצוע שעשוי טוב, רק לא בשבילי, אולי את החילונים זה מעניין יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*