5 מחשבות על “עכשיו תורך

  1. זהו אכן שיר נועז במחוזותינו, "שיר פמיניסטי אורטודוקס"י, אם תרצו לחפש לו בעקשנות "כותרות"…

    תחילתו התחשבנות מהסוג הפמיניסטי בנוסח של "עכשיו תורך…", המשכו בפירוט אמביבלנטי של תהליך הטהרה הנשי, המבטא יפה את המורכבות שאנו חשות בריטואל הזה, שמצד אחד מתלוות לתהליך המוקפד והמובנה שבו עוצמות נושקות שמים וארץ, אך מצד שני הוא בעל פוטנציאל גבוה של שחיקה מצטברת המגבירה רגשות שליליים כמ ו בושה, ביזיון,דחייה, עייפות וכד´.העברת זאת באופן חזק וכנה כל כך בשיר. המפגש המתואר בהמשך מרגש, אחר, חדש, הוא מזכיר לי שורה מפיוט אותו אנו שרים במוצ"ש: "ורעננה ערשנו, ולילה אור בעדנו".

  2. נכון שגם על גבר לעשות את חשבון הנפש שלו, אך ספירת השבע קשורה במחזוריות המצויה בחייה של אשה. לא רוצה "לתת" או לשתף את האיש שלי במשהו שהתייחד עבורי, כמו שלא הייתי רוצה לעבור את חוויותיו שלו, כגבר.
    אני לא אוהבת את מתיחת הגבולות בכל תחום בשם השוויון. די, זה כבר לא לעניין.

  3. לדעתי לא הבנת את הפואנטה.קיצת הכנה גם מצד הגבר . לפעמים יש עלבון כשאת חוזרת אחרי כל ההכנה והטירחה הגבר מקבל אותך כאחת מנשות הארמון : 6חודשים בשמן המור ו-6 חודשים בבשמים. והוא מה עשה כל הזמן הזה???

  4. חדש ימינו כקדם-השיר מעלה בליבי הרהורים על השיבה לימי בראשית כשהאיש והאשה נבראו שניהם בצלם אלוהים וביחד נקראו "אדם". מי ייתן ושיר זה יהווה בעתיד הלא רחוק מציאות קיימת בישראל.

  5. יכול להיות שהכותבת מספרת לנו יותר על עצמה מאשר על הטהרה? תמהני.. מהמילים משתדרת תחושה שמכלול הטהרה הוא נטל או מעשה מכביד או עונש כמה חבח
    אשתי רואה במכלול מעשה הטהרה זכות, מתנה שקשורה לנשיות, האפשרות לחיות בתוך מערך של טומאה וטהרה ולא משהו מכביד ש"בוא, בוא נראה אותך הגבר נכנס אליו.." ואנחנו דווקא לא רחדליים ולא דוסים מי יודע מה.. חבל על דאבדין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*