16 מחשבות על “על הצניעות: בין קדושה לתועבה

  1. אני מזדהה מאד אם תוכן הכתבה, שנוסחה בצורה מאד מכובדת.
    יישר כח
    אילה זיו, פדואל

  2. את כדי כך אכפת לך שקצת חם לה יותר? אני הולכת צנוע מאוד בקיץ וחם לי פחות מחילוניות עם גופיה.
    אז היא לבשה עוד שכבה, מה זה השנאה הזאת? כל הכבוד לאישה הזאת, צדיקה אמיתית.
    כל אחת זכותה לבחור את דרגת הצניעות שלה.

  3. מאמר צודק ומרתק להפליא.
    זוהר-רצונה ושאיפתה של הכותבת הם שאשה תוכל לבחור בעצמה את דרגת צניעותה,
    שכשהיא תעטה של-זה יהיה מבחירתה,ולא מגזירה של רב/בעל..שמושפעים מקיצוניים סוטים.
    אני כ"כ מסכימה עם מה שהכותבת בעצם חושפת-
    "הצניעות" הזו היא היפך הצניעות!
    העיסוק האובססיבי בלבוש האשה-הוא היפך הצניעות האמיתית.

  4. שלום בכל,
    יישר כח על כתבת המופת הזו. שתיתי בצמא את דברייך. המשיכי לכתוב ולהשמיע את קולך.

  5. אספר לך סיפור שקרה איתי. אני יהודי בשנות השישים לחיי, נסעתי באוטובוס והוא היה עמוס. ליד אחד מהספסלים שנעמדתי לידו, ישבו שתי בנות חילוניות. אחת מהן שראתה אותי,
    קמה ממקומה בכוונה לפנות לי מקום. אני המשכתי לעמוד ולא התיישבתי. לאחר מספר דקות, שאלה אתי אחת הנשים מדוע אינך מתיישב היא הרי קמה בשבילך? והיא המשיכה לתקוף אתי מילולית, מה, לא נאה לך לשבת ליד אישה, מה, היא לא נקייה, למה אתה מעליב אותה? וכו´.
    אחרי שהיא נרגעה שאלתי אותה תגידי לי אם מלכת אנגליה הייתה יושבת על הספסל כאן האם היית מתיישבת לידה, או אם הלרי קלינטון שרת החוץ האמריקאית הייתה יושבת פה על הספסל האם היית מתישבת?.אני בטוח שלא. למה? מפני שזה לא מכובד להתיישב ליד אישה כל כך מכובדת.
    והמשכתי, נאמר: כל כבודה בת מלך, אני מתייחס לכל אישה כבת מלך, כנסיכה. לכן אני מכבד אותה מאוד. ליד אישה יישב בעלה בנה אביה ואחיה לא אדם זר מפני שזה לא מכובד.
    כך צריך להתייחס לדברים. אם אותו גבר היה פונה אליך ואומר בצורה יפה ומנומסת ומסביר את עצמו מדוע הוא לא יושב ליד נשים ומבקש את סליחתך. אני בטוח שהיית רואה את הדברים באור יותר חיובי.

  6. לפני הרבה שנים למדה אתי יהודית סרלוי האם ידוע משהו עליה אשמח לשמוע

  7. פעם אחת נסע הרב מרדכי אליהו זצוק"ל באוטובוס, והתיישבה לידו אשה. הרב לא רצה לפגוע בה ולקום, ואולי הוא כלל לא שם לב שאשה התיישבה לידו. בכל מקרה, הוא המשיך לשבת ולעסוק בלימודו. כשהאוטובוס הגיע לתחנה בה הרב היה צריך לרדת, נגעה האשה קלות בכתפו, ואמרה לו: "מרדכי, הגענו, צריך לרדת." לפתע גילה הרב כי היתה זו אשתו. (מתוך "אביהם של ישראל", חלק ראשון)
    מספרי הסיפור אולי רצו להדגיש את ההשגחה שהיתה לרב, שכאשר התיישבה לידו אשה, היתה זו אשתו. אבל בעיני הנקודה החשובה יותר בסיפור היא שהרב לא קם כדי לא לבייש את האשה שהתיישבה לידו. יש כאן סיפור של צניעות אמיתית ומידות נעלות.

    בכל, תודה על המאמר. הזדהיתי מאוד.

  8. קשה להבין מה אכפת לך שאותו אדם קם. אם הוא היה מבקש ממך לקום. היתי מבינה על מה יוצא הקצף. אבל הוא בחר לקום בעצמו ולעמוד כל הדרך. זכותו המלאה. זו מדינה דמוקרטית, לא?

  9. אני מזדהה מאד אם תוכן הכתבה, שנוסחה בצורה מאד מכובדת.
    יישר כח
    אילה זיו, פדואל

  10. את כדי כך אכפת לך שקצת חם לה יותר? אני הולכת צנוע מאוד בקיץ וחם לי פחות מחילוניות עם גופיה.
    אז היא לבשה עוד שכבה, מה זה השנאה הזאת? כל הכבוד לאישה הזאת, צדיקה אמיתית.
    כל אחת זכותה לבחור את דרגת הצניעות שלה.

  11. מאמר צודק ומרתק להפליא.
    זוהר-רצונה ושאיפתה של הכותבת הם שאשה תוכל לבחור בעצמה את דרגת צניעותה,
    שכשהיא תעטה של-זה יהיה מבחירתה,ולא מגזירה של רב/בעל..שמושפעים מקיצוניים סוטים.
    אני כ"כ מסכימה עם מה שהכותבת בעצם חושפת-
    "הצניעות" הזו היא היפך הצניעות!
    העיסוק האובססיבי בלבוש האשה-הוא היפך הצניעות האמיתית.

  12. שלום בכל,
    יישר כח על כתבת המופת הזו. שתיתי בצמא את דברייך. המשיכי לכתוב ולהשמיע את קולך.

  13. אספר לך סיפור שקרה איתי. אני יהודי בשנות השישים לחיי, נסעתי באוטובוס והוא היה עמוס. ליד אחד מהספסלים שנעמדתי לידו, ישבו שתי בנות חילוניות. אחת מהן שראתה אותי,
    קמה ממקומה בכוונה לפנות לי מקום. אני המשכתי לעמוד ולא התיישבתי. לאחר מספר דקות, שאלה אתי אחת הנשים מדוע אינך מתיישב היא הרי קמה בשבילך? והיא המשיכה לתקוף אתי מילולית, מה, לא נאה לך לשבת ליד אישה, מה, היא לא נקייה, למה אתה מעליב אותה? וכו´.
    אחרי שהיא נרגעה שאלתי אותה תגידי לי אם מלכת אנגליה הייתה יושבת על הספסל כאן האם היית מתיישבת לידה, או אם הלרי קלינטון שרת החוץ האמריקאית הייתה יושבת פה על הספסל האם היית מתישבת?.אני בטוח שלא. למה? מפני שזה לא מכובד להתיישב ליד אישה כל כך מכובדת.
    והמשכתי, נאמר: כל כבודה בת מלך, אני מתייחס לכל אישה כבת מלך, כנסיכה. לכן אני מכבד אותה מאוד. ליד אישה יישב בעלה בנה אביה ואחיה לא אדם זר מפני שזה לא מכובד.
    כך צריך להתייחס לדברים. אם אותו גבר היה פונה אליך ואומר בצורה יפה ומנומסת ומסביר את עצמו מדוע הוא לא יושב ליד נשים ומבקש את סליחתך. אני בטוח שהיית רואה את הדברים באור יותר חיובי.

  14. לפני הרבה שנים למדה אתי יהודית סרלוי האם ידוע משהו עליה אשמח לשמוע

  15. פעם אחת נסע הרב מרדכי אליהו זצוק"ל באוטובוס, והתיישבה לידו אשה. הרב לא רצה לפגוע בה ולקום, ואולי הוא כלל לא שם לב שאשה התיישבה לידו. בכל מקרה, הוא המשיך לשבת ולעסוק בלימודו. כשהאוטובוס הגיע לתחנה בה הרב היה צריך לרדת, נגעה האשה קלות בכתפו, ואמרה לו: "מרדכי, הגענו, צריך לרדת." לפתע גילה הרב כי היתה זו אשתו. (מתוך "אביהם של ישראל", חלק ראשון)
    מספרי הסיפור אולי רצו להדגיש את ההשגחה שהיתה לרב, שכאשר התיישבה לידו אשה, היתה זו אשתו. אבל בעיני הנקודה החשובה יותר בסיפור היא שהרב לא קם כדי לא לבייש את האשה שהתיישבה לידו. יש כאן סיפור של צניעות אמיתית ומידות נעלות.

    בכל, תודה על המאמר. הזדהיתי מאוד.

  16. קשה להבין מה אכפת לך שאותו אדם קם. אם הוא היה מבקש ממך לקום. היתי מבינה על מה יוצא הקצף. אבל הוא בחר לקום בעצמו ולעמוד כל הדרך. זכותו המלאה. זו מדינה דמוקרטית, לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*