"אבל זה לא הפתרון הפשוט. שם משפחה שלישי זה לא פתרון פשוט".

בשבוע שעבר הינו במשרד הפנים כדי לרשום את הבת שלנו בתעודת הזהות. בשבת כבר התדיינו האם עשינו את המעשה הפשוט והנכון. כי לפעמים המעשה הנכון הוא לא פשוט, והמעשה הפשוט הוא לא הנכון.

"למה את לא לוקחת את שם המשפחה של בן הזוג שלך?" (כי זה לא הגיוני שאאבד את הזהות שלי רק בגלל שאנחנו זוג). "למה אתם לא לוקחים את של שניכם?" (כי אז לילדים יהיה שם משפחה כל כך ארוך שהם יהרגו אותנו). "למה אתם לא משנים את שם המשפחה לשם החדש וזהו?" (מה ההיגיון בזה? ששנינו נאבד את הזהות שלנו?). הכי אהבתי את "למה הכל חייב להיות מורכב אצלך?" מה?? אני בחרתי בדרך הפשוטה הפעם. מה לא פשוט בזה? זה הכי פשוט שיש. אז נכון, הביורוקרטיה בארץ והחוק הקיים לא בדיוק הולכים יד ביד עם הרעיון המשובח של שם משפחה שלישי. אז מה? זה רק אומר שהפתרון הפשוט עובר מסכת ייסורים בדרכו להיות הפתרון הפשוט.

לפני שנה שינינו את שם המשפחה שלנו החלטנו להקים משפחה ועל כן, לתת למשפחה החדשה שם משפחה חדש. בן הזוג שלי נשאר עם שם המשפחה הישן שלו, אני עם שלי, ויצרנו שם משפחה שלישי. שם שמאחד בתוכו את העברות של שני השמות, ויוצר שם חדש. שם שמכיל בתוכו זיכרונות עבר, תקוות עתיד ובניית בית אוהב ומשפחה חזקה, פמיניסטית ומיוחדת. לכל אחד מאיתנו נשאר שם המשפחה מהנעורים, וקיבלנו על עצמנו את השם השלישי. ידענו שכשתיוולד הבת המדהימה שלנו היא תהיה רק עם השם משפחה החדש. זה שם משפחתה. זו משפחתה.

זה היה נראה לנו מאוד פשוט, אני נשארת עם השם הישן, ככה חברי עבר יכולים למצוא אותנו, גם אחרי שנים. ככה אנחנו נשארים עם הזהות שלנו (שם המשפחה הישן של בן הזוג שלי הפך עם השנים בצבא ובכלל לשם הפרטי שלו במובן מסוים.. איך אפשר לוותר על שם שהפך להיות הזיהוי שלך?). ככה אנחנו נשארים עם זיכרונות מדקות התהילה שהיו לנו לפני שנים.. ככה אנחנו נשארים ומשאירים את מי שאנחנו. מי שהיינו. לא שוכחים ולא משכיחים. ויחד עם זה, יש לנו שם חדש, שמכיל בתוכו ונותן מקום לשנינו, אבל גם לא יוצר בעיות לילדינו.. כל הזמן שאלו אותי מה יהיה לילדה שם משפחה ארוך? "ניר-מוזס-שלום- ושאחרון יסגור את הדלת?"… לא, היא תהיה רק עם השם החדש. פשוט לא?

כנראה שלא. סעיף 3 לחוק השמות (התשט"ז- 1956) קובע שילד יקרא בשם המשפחה של אבא שלו, או של אמא שלו, או של שניהם. וזה עוד נחשב למודרני ונאור. הוא יוכל להיקרא בשם משפחתם של שני הוריו. מעולה. אז הגענו שמחים ונרגשים לפקידה (שאחר כך העבירה אותנו למנהלת) במשרד הפנים כדי לרשום את בתנו הבכורה- עם שם המשפחה החדש. השלישי. אי אפשר היא טענה בתוקף. או של האבא או של האמא או גם וגם. מה גם וגם? את לא רואה שיש את אותו שם המשפחה אצלו ואצלי? אז תקראי לבת שלנו בשם המשותף. צר לי, זה החוק. או של האבא או של האמא או גם וגם. כאן כבר התרגזתי ממש. כי לא רק שזה לא פשוט ולא הגיוני בשום צורה, זה גם הכניס אותנו ללופ בירוקרטי.

לאדם מבוגר מותר לשנות את שם משפחתו אחת לשבע שנים, אלא אם קיבל אישור מיוחד משר הפנים. אנחנו שינינו את שם המשפחה לפני שנה, אז אנחנו לא יכולים לשנות. לילדה צריך שם משפחה. אה- מותר לנו להתחרט. עכשיו היא עם השם משפחה שלי. יש לנו שנה שבה היא יכולה לקבל את של אבא שלה. נו- התרגשתי וצהלתי- אז תשני את השם שלה לשם השלישי. לא גברת. או של האבא. או של האמא. או של שניהם. אבל אנחנו לא יכולים לשנות. כלום לא ישתנה בשנה הקרובה.

ומתי היא תוכל לשנות את שם משפחתה? עוד שבע שנים? לא, היא עונה בחיוך. החוק תקף רק על מבוגרים. היא תקועה עם השם הזה עד גיל 18. אבל גברת פקידה יקרה, זה לא שם המשפחה שלה. היא לא יכולה לקבל את שלי. הוא לא השם שלה. זה מסובך- למה את לא עושה את זה פשוט? זה פשוט גברת, היא עונה. או של האבא. או של האמא. או של שניהם.

כשיצאנו ממשרד הפנים כל כך זעמתי שכבר תכננתי מה יהיה כתוב בכתב התביעה לבג"צ. עכשיו כשנרגעתי קצת, התחלתי לנסח את המכתב לשר הפנים. שיאשר. זה כל כך פשוט. אבל בינתיים- אני חושבת על רעיונות יצירתיים אחרים. בינתיים- אנחנו מחפשים זוגות שעשו את זה. שהצליחו לגבור על המערכת. שלא נתנו למערכת לקבע מצב קיים וכל כך לא הגיוני תחת מעטה מחשבה של- אבל ככה זה פשוט יותר. כי זה לא. אין בזה שום דבר פשוט. הרי אין בעיה לפי החוק ששם המשפחה של ילד יהיה שונה משל ההורה (כמו שקורה בכל כך הרבה מצבים בהם האישה שמרה על שני השמות והילד שלה הוא לפי השם של האב בלבד..). אין בעיה גם לאדם להיות עם שני שמות משפחה (שוב- כמו שאנחנו עשינו, או כמו כל זוג שבחר להשאיר את 2 השמות אצל בני הזוג).

אז מה הבעיה להסתכל על הדברים באופן פשוט? ולכתוב את שם משפחתה של הבת שלי בשם המשפחה הפשוט וההגיוני ביותר. בשם של המשפחה החדשה שבנינו כאן. פשוט.

אילאיל קומיי-דרור

מעבירה סדנאות "נשים בחוק"

להנגשת חוקים ובכלל לכל אחת ואחד

"בלוג משלך"- 

מוזמנים לאתר הבית שלי- השבוע "פרסום והצגת תועבה. אצלי במחשב". 

או בדף הפייסבוק

דברים אלה פורסמו באתר "בלוג משלך" בתאריך 11.7.2012, ולקוחים משם ללא עריכה ושינוי.