20 מחשבות על “תגובה למאמר על חומרת רבי זירא" – החשיבה המחודשת

  1. לא כפי שכתוב במאמר לפי הרמב"ם חומרא דרבי זירא אינה הלכה פסוקה. בדבריו הוא קורא לחומרא זו (הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות ג-ד.) "חומרא יתרה" ולא תקנה, גזרה או הלכה. ובכלל מצטטים את אביי, אבל רבא חולק עלליו, והלכה כמו רבא ולא כמו אביי.

  2. מן הגמרה משתמע שהדבר כלל לא היה כל כך פשוט ומקובל אצל כל החכמים "מהאמוראים ועד אחרוני האחרונים".הרי רבא בגמרא מוחה על הבאת הדברים בידי רב פפא באומרו "אמינא לך איסורא ואת אמרת מנהגא. היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור" – כלומר אני דן באיסור גמור ואתה שואל לפי מנהג שמקובל היכן שהתקבל.יש לי תחושה שאין כאן התייחסות לגמרי כנה, וכל צד מנסה להביא רק את הדעות הנוחות לו – אם להקל ואם להחמיר. נראה שרבא לא ממש מקבל את "חומרת ר´ זירע" או לפחות לא רואה אותה כמחייבת את כולם. נשים לב שגם במסכת ברכות הוא מביא דעה אחרת לגבי מהי הלכה פסוקה ולא מסתפק עם הדוגמא של אביי לגבי "חומרת ר´ זירא". לכן גם דברי הרמב"ן המציג את הדברים כהלכה פסוקה של חכמים אינה כנראה לדעת כל החכמים, ולפחות לא לדעת רבא – שלפי כללי פסיקת ההלכה, נקבע שהלכה כמותו.
    התחושה שלי שהרב לאו שליט"א מגיב כאן במגמה שמרנית הנובעת מחשש אמיתי לפגיעה במנגנון ההלכה. אבל, לעניות דעתי, היה ראוי דווקא למצא תמיכה מתוך המקורות לאפשרות שעולה לגבי צמצום המנהג. התגוגה כאילו כל מי שיפסוק כנגד המנהג יצא מגדרי ההלכה לדעתי מוגזמת.
    אוסיף עוד נקודה. חומרת ר´ זירע לא רק יוצרת צורך אצל נשים רבות החפצות לקיים פרו ורבו לקחת הורמונים לדחיית הביוץ – דבר שהוא לדעתי אבסורד ומוכיח שהתורה ידעה היטב מתי להתיר וההחמרה רק גורעת מבחינת כל המוסיף איננו אלא גורע. ההחמרה גם יוצרת קשיים רבים בלי קשר למצוות פרו ורבו. נשים רבות בגלל חומרת 7 נקיים מפספסות את התקופה שיש להם יותר חשק מיני וזה יוצר מצב שלאחר 7 הנקיים פחות נמשכות לבעליהן. זה יוצר מצב מתסכל שמנסיוני גם פוגע בשלום בית. האם גם נשים אלו עליהן לקחת הורמונים? מבחינה זו ברור לי שוב שדין התורה תואם את הביולוגיה וחומרת ר´ זירע יוצרת קלקול ונזק רב. אינני מתיימר להיות פוסק ויתכן שיש שיקולים נוספים. לגבי הצדדים הביולוגיים נראה שזו חומרה שיוצרת נזק, ואף נזק רב. האם יש רב שירים את הכפפה שהותיר לנו רבא כפי שמופיעה בגמרא. אין לעם הרבה גדולים בקנה מידה של רבא, ולכן אני לא אופטימי. בכל מקרה, האחריות היא על הרבנים והם אלו שיצטרכו לתת את הדין כלפי נותן התורה. אין שום טענה ביחס לרבנים מדורות קודמים שלא היה להם את הידע המדעי כמו גם את הידע בנוגע להשלכות של החומרה על החברה.
    האחריות היא על רבני ימינו.

  3. א.לא קראת את דברי ד´´ר רוזנק לעומק. מכיון שהוא כן מתייחס לדברי הרמב´´ם ואף מתייחס עמוקות למילה לעולם-כיצד להתייחס אליה.
    ב. האם העובדה שנשים מכל העולם נוטלות הורמונים מבטלת את העובדה שזה לא רצון התורה, שזו לא הדרך הטבעית והנכונה?! אז זה נראה נכון לאפשר טעות על טעות? טעות ראשונה-לגרום לעקרות הלכתית מתוך ציווי שאינו של תורה אלא של חכמים וטעות שניה-מכיון שהטעות הראשונה השתרשה הרי שנוסיף עליה החטאה נוספת וניקח הורמונים. (אתם אולי מברי המזל שהורמונים לא השפיעו עליכם לרעה, ולא חוויתם מנחת זרועה של ההשפעה השלילית של התרופה ההורמונלית על גוף האישה…
    התעוררתי לנושא בעקבות ידע שהגיע אלי מזוגות שהתיאשו מהממסד הרבני והחליטו לנהוג על פי דיני תורה, כלומר לא לשמור את השבעה נקיים ונראה שהתופעה סוחפת ובצדק.

  4. לא כפי שכתוב במאמר לפי הרמב"ם חומרא דרבי זירא אינה הלכה פסוקה. בדבריו הוא קורא לחומרא זו (הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות ג-ד.) "חומרא יתרה" ולא תקנה, גזרה או הלכה. ובכלל מצטטים את אביי, אבל רבא חולק עלליו, והלכה כמו רבא ולא כמו אביי.

  5. מן הגמרה משתמע שהדבר כלל לא היה כל כך פשוט ומקובל אצל כל החכמים "מהאמוראים ועד אחרוני האחרונים".הרי רבא בגמרא מוחה על הבאת הדברים בידי רב פפא באומרו "אמינא לך איסורא ואת אמרת מנהגא. היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור" – כלומר אני דן באיסור גמור ואתה שואל לפי מנהג שמקובל היכן שהתקבל.יש לי תחושה שאין כאן התייחסות לגמרי כנה, וכל צד מנסה להביא רק את הדעות הנוחות לו – אם להקל ואם להחמיר. נראה שרבא לא ממש מקבל את "חומרת ר´ זירע" או לפחות לא רואה אותה כמחייבת את כולם. נשים לב שגם במסכת ברכות הוא מביא דעה אחרת לגבי מהי הלכה פסוקה ולא מסתפק עם הדוגמא של אביי לגבי "חומרת ר´ זירא". לכן גם דברי הרמב"ן המציג את הדברים כהלכה פסוקה של חכמים אינה כנראה לדעת כל החכמים, ולפחות לא לדעת רבא – שלפי כללי פסיקת ההלכה, נקבע שהלכה כמותו.
    התחושה שלי שהרב לאו שליט"א מגיב כאן במגמה שמרנית הנובעת מחשש אמיתי לפגיעה במנגנון ההלכה. אבל, לעניות דעתי, היה ראוי דווקא למצא תמיכה מתוך המקורות לאפשרות שעולה לגבי צמצום המנהג. התגוגה כאילו כל מי שיפסוק כנגד המנהג יצא מגדרי ההלכה לדעתי מוגזמת.
    אוסיף עוד נקודה. חומרת ר´ זירע לא רק יוצרת צורך אצל נשים רבות החפצות לקיים פרו ורבו לקחת הורמונים לדחיית הביוץ – דבר שהוא לדעתי אבסורד ומוכיח שהתורה ידעה היטב מתי להתיר וההחמרה רק גורעת מבחינת כל המוסיף איננו אלא גורע. ההחמרה גם יוצרת קשיים רבים בלי קשר למצוות פרו ורבו. נשים רבות בגלל חומרת 7 נקיים מפספסות את התקופה שיש להם יותר חשק מיני וזה יוצר מצב שלאחר 7 הנקיים פחות נמשכות לבעליהן. זה יוצר מצב מתסכל שמנסיוני גם פוגע בשלום בית. האם גם נשים אלו עליהן לקחת הורמונים? מבחינה זו ברור לי שוב שדין התורה תואם את הביולוגיה וחומרת ר´ זירע יוצרת קלקול ונזק רב. אינני מתיימר להיות פוסק ויתכן שיש שיקולים נוספים. לגבי הצדדים הביולוגיים נראה שזו חומרה שיוצרת נזק, ואף נזק רב. האם יש רב שירים את הכפפה שהותיר לנו רבא כפי שמופיעה בגמרא. אין לעם הרבה גדולים בקנה מידה של רבא, ולכן אני לא אופטימי. בכל מקרה, האחריות היא על הרבנים והם אלו שיצטרכו לתת את הדין כלפי נותן התורה. אין שום טענה ביחס לרבנים מדורות קודמים שלא היה להם את הידע המדעי כמו גם את הידע בנוגע להשלכות של החומרה על החברה.
    האחריות היא על רבני ימינו.

  6. א.לא קראת את דברי ד´´ר רוזנק לעומק. מכיון שהוא כן מתייחס לדברי הרמב´´ם ואף מתייחס עמוקות למילה לעולם-כיצד להתייחס אליה.
    ב. האם העובדה שנשים מכל העולם נוטלות הורמונים מבטלת את העובדה שזה לא רצון התורה, שזו לא הדרך הטבעית והנכונה?! אז זה נראה נכון לאפשר טעות על טעות? טעות ראשונה-לגרום לעקרות הלכתית מתוך ציווי שאינו של תורה אלא של חכמים וטעות שניה-מכיון שהטעות הראשונה השתרשה הרי שנוסיף עליה החטאה נוספת וניקח הורמונים. (אתם אולי מברי המזל שהורמונים לא השפיעו עליכם לרעה, ולא חוויתם מנחת זרועה של ההשפעה השלילית של התרופה ההורמונלית על גוף האישה…
    התעוררתי לנושא בעקבות ידע שהגיע אלי מזוגות שהתיאשו מהממסד הרבני והחליטו לנהוג על פי דיני תורה, כלומר לא לשמור את השבעה נקיים ונראה שהתופעה סוחפת ובצדק.

  7. לא כפי שכתוב במאמר לפי הרמב"ם חומרא דרבי זירא אינה הלכה פסוקה. בדבריו הוא קורא לחומרא זו (הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות ג-ד.) "חומרא יתרה" ולא תקנה, גזרה או הלכה. ובכלל מצטטים את אביי, אבל רבא חולק עלליו, והלכה כמו רבא ולא כמו אביי.

  8. מן הגמרה משתמע שהדבר כלל לא היה כל כך פשוט ומקובל אצל כל החכמים "מהאמוראים ועד אחרוני האחרונים".הרי רבא בגמרא מוחה על הבאת הדברים בידי רב פפא באומרו "אמינא לך איסורא ואת אמרת מנהגא. היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור" – כלומר אני דן באיסור גמור ואתה שואל לפי מנהג שמקובל היכן שהתקבל.יש לי תחושה שאין כאן התייחסות לגמרי כנה, וכל צד מנסה להביא רק את הדעות הנוחות לו – אם להקל ואם להחמיר. נראה שרבא לא ממש מקבל את "חומרת ר´ זירע" או לפחות לא רואה אותה כמחייבת את כולם. נשים לב שגם במסכת ברכות הוא מביא דעה אחרת לגבי מהי הלכה פסוקה ולא מסתפק עם הדוגמא של אביי לגבי "חומרת ר´ זירא". לכן גם דברי הרמב"ן המציג את הדברים כהלכה פסוקה של חכמים אינה כנראה לדעת כל החכמים, ולפחות לא לדעת רבא – שלפי כללי פסיקת ההלכה, נקבע שהלכה כמותו.
    התחושה שלי שהרב לאו שליט"א מגיב כאן במגמה שמרנית הנובעת מחשש אמיתי לפגיעה במנגנון ההלכה. אבל, לעניות דעתי, היה ראוי דווקא למצא תמיכה מתוך המקורות לאפשרות שעולה לגבי צמצום המנהג. התגוגה כאילו כל מי שיפסוק כנגד המנהג יצא מגדרי ההלכה לדעתי מוגזמת.
    אוסיף עוד נקודה. חומרת ר´ זירע לא רק יוצרת צורך אצל נשים רבות החפצות לקיים פרו ורבו לקחת הורמונים לדחיית הביוץ – דבר שהוא לדעתי אבסורד ומוכיח שהתורה ידעה היטב מתי להתיר וההחמרה רק גורעת מבחינת כל המוסיף איננו אלא גורע. ההחמרה גם יוצרת קשיים רבים בלי קשר למצוות פרו ורבו. נשים רבות בגלל חומרת 7 נקיים מפספסות את התקופה שיש להם יותר חשק מיני וזה יוצר מצב שלאחר 7 הנקיים פחות נמשכות לבעליהן. זה יוצר מצב מתסכל שמנסיוני גם פוגע בשלום בית. האם גם נשים אלו עליהן לקחת הורמונים? מבחינה זו ברור לי שוב שדין התורה תואם את הביולוגיה וחומרת ר´ זירע יוצרת קלקול ונזק רב. אינני מתיימר להיות פוסק ויתכן שיש שיקולים נוספים. לגבי הצדדים הביולוגיים נראה שזו חומרה שיוצרת נזק, ואף נזק רב. האם יש רב שירים את הכפפה שהותיר לנו רבא כפי שמופיעה בגמרא. אין לעם הרבה גדולים בקנה מידה של רבא, ולכן אני לא אופטימי. בכל מקרה, האחריות היא על הרבנים והם אלו שיצטרכו לתת את הדין כלפי נותן התורה. אין שום טענה ביחס לרבנים מדורות קודמים שלא היה להם את הידע המדעי כמו גם את הידע בנוגע להשלכות של החומרה על החברה.
    האחריות היא על רבני ימינו.

  9. א.לא קראת את דברי ד´´ר רוזנק לעומק. מכיון שהוא כן מתייחס לדברי הרמב´´ם ואף מתייחס עמוקות למילה לעולם-כיצד להתייחס אליה.
    ב. האם העובדה שנשים מכל העולם נוטלות הורמונים מבטלת את העובדה שזה לא רצון התורה, שזו לא הדרך הטבעית והנכונה?! אז זה נראה נכון לאפשר טעות על טעות? טעות ראשונה-לגרום לעקרות הלכתית מתוך ציווי שאינו של תורה אלא של חכמים וטעות שניה-מכיון שהטעות הראשונה השתרשה הרי שנוסיף עליה החטאה נוספת וניקח הורמונים. (אתם אולי מברי המזל שהורמונים לא השפיעו עליכם לרעה, ולא חוויתם מנחת זרועה של ההשפעה השלילית של התרופה ההורמונלית על גוף האישה…
    התעוררתי לנושא בעקבות ידע שהגיע אלי מזוגות שהתיאשו מהממסד הרבני והחליטו לנהוג על פי דיני תורה, כלומר לא לשמור את השבעה נקיים ונראה שהתופעה סוחפת ובצדק.

  10. לא כפי שכתוב במאמר לפי הרמב"ם חומרא דרבי זירא אינה הלכה פסוקה. בדבריו הוא קורא לחומרא זו (הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות ג-ד.) "חומרא יתרה" ולא תקנה, גזרה או הלכה. ובכלל מצטטים את אביי, אבל רבא חולק עלליו, והלכה כמו רבא ולא כמו אביי.

  11. מן הגמרה משתמע שהדבר כלל לא היה כל כך פשוט ומקובל אצל כל החכמים "מהאמוראים ועד אחרוני האחרונים".הרי רבא בגמרא מוחה על הבאת הדברים בידי רב פפא באומרו "אמינא לך איסורא ואת אמרת מנהגא. היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור" – כלומר אני דן באיסור גמור ואתה שואל לפי מנהג שמקובל היכן שהתקבל.יש לי תחושה שאין כאן התייחסות לגמרי כנה, וכל צד מנסה להביא רק את הדעות הנוחות לו – אם להקל ואם להחמיר. נראה שרבא לא ממש מקבל את "חומרת ר´ זירע" או לפחות לא רואה אותה כמחייבת את כולם. נשים לב שגם במסכת ברכות הוא מביא דעה אחרת לגבי מהי הלכה פסוקה ולא מסתפק עם הדוגמא של אביי לגבי "חומרת ר´ זירא". לכן גם דברי הרמב"ן המציג את הדברים כהלכה פסוקה של חכמים אינה כנראה לדעת כל החכמים, ולפחות לא לדעת רבא – שלפי כללי פסיקת ההלכה, נקבע שהלכה כמותו.
    התחושה שלי שהרב לאו שליט"א מגיב כאן במגמה שמרנית הנובעת מחשש אמיתי לפגיעה במנגנון ההלכה. אבל, לעניות דעתי, היה ראוי דווקא למצא תמיכה מתוך המקורות לאפשרות שעולה לגבי צמצום המנהג. התגוגה כאילו כל מי שיפסוק כנגד המנהג יצא מגדרי ההלכה לדעתי מוגזמת.
    אוסיף עוד נקודה. חומרת ר´ זירע לא רק יוצרת צורך אצל נשים רבות החפצות לקיים פרו ורבו לקחת הורמונים לדחיית הביוץ – דבר שהוא לדעתי אבסורד ומוכיח שהתורה ידעה היטב מתי להתיר וההחמרה רק גורעת מבחינת כל המוסיף איננו אלא גורע. ההחמרה גם יוצרת קשיים רבים בלי קשר למצוות פרו ורבו. נשים רבות בגלל חומרת 7 נקיים מפספסות את התקופה שיש להם יותר חשק מיני וזה יוצר מצב שלאחר 7 הנקיים פחות נמשכות לבעליהן. זה יוצר מצב מתסכל שמנסיוני גם פוגע בשלום בית. האם גם נשים אלו עליהן לקחת הורמונים? מבחינה זו ברור לי שוב שדין התורה תואם את הביולוגיה וחומרת ר´ זירע יוצרת קלקול ונזק רב. אינני מתיימר להיות פוסק ויתכן שיש שיקולים נוספים. לגבי הצדדים הביולוגיים נראה שזו חומרה שיוצרת נזק, ואף נזק רב. האם יש רב שירים את הכפפה שהותיר לנו רבא כפי שמופיעה בגמרא. אין לעם הרבה גדולים בקנה מידה של רבא, ולכן אני לא אופטימי. בכל מקרה, האחריות היא על הרבנים והם אלו שיצטרכו לתת את הדין כלפי נותן התורה. אין שום טענה ביחס לרבנים מדורות קודמים שלא היה להם את הידע המדעי כמו גם את הידע בנוגע להשלכות של החומרה על החברה.
    האחריות היא על רבני ימינו.

  12. א.לא קראת את דברי ד´´ר רוזנק לעומק. מכיון שהוא כן מתייחס לדברי הרמב´´ם ואף מתייחס עמוקות למילה לעולם-כיצד להתייחס אליה.
    ב. האם העובדה שנשים מכל העולם נוטלות הורמונים מבטלת את העובדה שזה לא רצון התורה, שזו לא הדרך הטבעית והנכונה?! אז זה נראה נכון לאפשר טעות על טעות? טעות ראשונה-לגרום לעקרות הלכתית מתוך ציווי שאינו של תורה אלא של חכמים וטעות שניה-מכיון שהטעות הראשונה השתרשה הרי שנוסיף עליה החטאה נוספת וניקח הורמונים. (אתם אולי מברי המזל שהורמונים לא השפיעו עליכם לרעה, ולא חוויתם מנחת זרועה של ההשפעה השלילית של התרופה ההורמונלית על גוף האישה…
    התעוררתי לנושא בעקבות ידע שהגיע אלי מזוגות שהתיאשו מהממסד הרבני והחליטו לנהוג על פי דיני תורה, כלומר לא לשמור את השבעה נקיים ונראה שהתופעה סוחפת ובצדק.

  13. לא כפי שכתוב במאמר לפי הרמב"ם חומרא דרבי זירא אינה הלכה פסוקה. בדבריו הוא קורא לחומרא זו (הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות ג-ד.) "חומרא יתרה" ולא תקנה, גזרה או הלכה. ובכלל מצטטים את אביי, אבל רבא חולק עלליו, והלכה כמו רבא ולא כמו אביי.

  14. מן הגמרה משתמע שהדבר כלל לא היה כל כך פשוט ומקובל אצל כל החכמים "מהאמוראים ועד אחרוני האחרונים".הרי רבא בגמרא מוחה על הבאת הדברים בידי רב פפא באומרו "אמינא לך איסורא ואת אמרת מנהגא. היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור" – כלומר אני דן באיסור גמור ואתה שואל לפי מנהג שמקובל היכן שהתקבל.יש לי תחושה שאין כאן התייחסות לגמרי כנה, וכל צד מנסה להביא רק את הדעות הנוחות לו – אם להקל ואם להחמיר. נראה שרבא לא ממש מקבל את "חומרת ר´ זירע" או לפחות לא רואה אותה כמחייבת את כולם. נשים לב שגם במסכת ברכות הוא מביא דעה אחרת לגבי מהי הלכה פסוקה ולא מסתפק עם הדוגמא של אביי לגבי "חומרת ר´ זירא". לכן גם דברי הרמב"ן המציג את הדברים כהלכה פסוקה של חכמים אינה כנראה לדעת כל החכמים, ולפחות לא לדעת רבא – שלפי כללי פסיקת ההלכה, נקבע שהלכה כמותו.
    התחושה שלי שהרב לאו שליט"א מגיב כאן במגמה שמרנית הנובעת מחשש אמיתי לפגיעה במנגנון ההלכה. אבל, לעניות דעתי, היה ראוי דווקא למצא תמיכה מתוך המקורות לאפשרות שעולה לגבי צמצום המנהג. התגוגה כאילו כל מי שיפסוק כנגד המנהג יצא מגדרי ההלכה לדעתי מוגזמת.
    אוסיף עוד נקודה. חומרת ר´ זירע לא רק יוצרת צורך אצל נשים רבות החפצות לקיים פרו ורבו לקחת הורמונים לדחיית הביוץ – דבר שהוא לדעתי אבסורד ומוכיח שהתורה ידעה היטב מתי להתיר וההחמרה רק גורעת מבחינת כל המוסיף איננו אלא גורע. ההחמרה גם יוצרת קשיים רבים בלי קשר למצוות פרו ורבו. נשים רבות בגלל חומרת 7 נקיים מפספסות את התקופה שיש להם יותר חשק מיני וזה יוצר מצב שלאחר 7 הנקיים פחות נמשכות לבעליהן. זה יוצר מצב מתסכל שמנסיוני גם פוגע בשלום בית. האם גם נשים אלו עליהן לקחת הורמונים? מבחינה זו ברור לי שוב שדין התורה תואם את הביולוגיה וחומרת ר´ זירע יוצרת קלקול ונזק רב. אינני מתיימר להיות פוסק ויתכן שיש שיקולים נוספים. לגבי הצדדים הביולוגיים נראה שזו חומרה שיוצרת נזק, ואף נזק רב. האם יש רב שירים את הכפפה שהותיר לנו רבא כפי שמופיעה בגמרא. אין לעם הרבה גדולים בקנה מידה של רבא, ולכן אני לא אופטימי. בכל מקרה, האחריות היא על הרבנים והם אלו שיצטרכו לתת את הדין כלפי נותן התורה. אין שום טענה ביחס לרבנים מדורות קודמים שלא היה להם את הידע המדעי כמו גם את הידע בנוגע להשלכות של החומרה על החברה.
    האחריות היא על רבני ימינו.

  15. א.לא קראת את דברי ד´´ר רוזנק לעומק. מכיון שהוא כן מתייחס לדברי הרמב´´ם ואף מתייחס עמוקות למילה לעולם-כיצד להתייחס אליה.
    ב. האם העובדה שנשים מכל העולם נוטלות הורמונים מבטלת את העובדה שזה לא רצון התורה, שזו לא הדרך הטבעית והנכונה?! אז זה נראה נכון לאפשר טעות על טעות? טעות ראשונה-לגרום לעקרות הלכתית מתוך ציווי שאינו של תורה אלא של חכמים וטעות שניה-מכיון שהטעות הראשונה השתרשה הרי שנוסיף עליה החטאה נוספת וניקח הורמונים. (אתם אולי מברי המזל שהורמונים לא השפיעו עליכם לרעה, ולא חוויתם מנחת זרועה של ההשפעה השלילית של התרופה ההורמונלית על גוף האישה…
    התעוררתי לנושא בעקבות ידע שהגיע אלי מזוגות שהתיאשו מהממסד הרבני והחליטו לנהוג על פי דיני תורה, כלומר לא לשמור את השבעה נקיים ונראה שהתופעה סוחפת ובצדק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*