חברה טובה

שלום וברכה, אשמח אם השאלה לא תפורסם באתר. על מנת לשאול את השאלה, אצטרך לספר מעט רקע, סליחה על האריכות. אני בת 27, והתחתנתי ב"ה לפני חודשיים וחצי. לפני החתונה גרתי עם חברה טובה בדירה שכורה במשך 4 שנים. לאחר החתונה, החברה עברה לעיר אחרת ואני נשארתי לגור עם בעלי באותה עיר. לחברה מאוד קשה השינוי, היא הייתה צריכה בעקבות החתונה (וסיבות נוספות) למצוא דירה חדש, שותפות חדשות, עבודה חדשה. היא צריכה להתמודד עם חיים חדשים בלעדיי וכמובן עם חיי הרווקות הלא פשוטים בגיל הזה. היא מאוד כואבת את השינוי ויש לה צער מאוד גדול. לפני כחודש רצינו להיפגש ליום טיול משותף ובסוף הדבר לא התאפשר. רציתי לפצות אותה והבטחתי לה שנטייל יום אחד בחול המועד סוכות. היא שמחה מאוד כצפוי. חול המועד השנה יוצא שלישי - רביעי - חמישי. בשלישי אני עובדת, כך שתכננתי לטייל עם בעלי יום אחד ועם החברה ביום השני. כשאמרתי זאת לבעלי, הוא כעס ונעלב ואמר שזה החופש הראשון שלנו יחד מאז השבע ברכות ונפגע מאוד. בעלי יודע כמה קשה לחברה שלי עם השינוי החדש וניסיתי להסביר לו שהיא צריכה אוזן קשבת ומישהו שישמח ויעודד אותה ולכן זה לא סתם טיול, זאת ממש מצווה. הוא לא התרצה ולא השתכנע והמשיך בעלבונו. אני יודעת שאני אגרום לחברה שלי צער מאוד מאוד מאוד גדול. ומי יודע אם אצליח לתקן את הנזק שאגרום לה בביטול הטיול ואת הנזק שאגרום לקשר בינינו. אני לא רוצה לצער את בעלי וחלילה לא לגרום נזק לקשר בנינו. בליבי פנימה אני כועסת על בעלי שאינו מוכן לעזור לחברה במצוקה (שעזרה לנו המון עם החתונה והסידורים לחתונה), כל מה שהוא צריך לעשות זה לוותר על יום אחד של חול המועד. הרי כל יום אנחנו יחד ובמיוחד בתקופה הזאת - כל השבתות והחגים אנחנו ביחד, ויש לנו את היום השני של חול המועד לטייל. האם לוותר? או לנסות לשכנע? עוד דבר, בעלי מקנא בקשר שהיה לי בעבר עם החברה, הוא אמר לי זאת. היום הקשר התרופף כי אנחנו לא גרות באותה עיר וכמעט ולא ראיתיה מאז החתונה. האם זה תקין שהוא עדיין מקנא? תודה רבה, וכל טוב.
יעל זיוון
שלום לך, מצטערת שפספסתי את שאלתך. אני מבינה שההתלבטות כבר אינה רלוונטית. בכל מקרה מקווה ומאחלת לך שתמצאי את, ואתם כזוג יחד, האיזון העדין בין הצרכים שלך האישיים, הזוגיים והחברתיים. במידה ויש לך עוד שאלות אשמח לענות. בברכה, יעל זיוון M.A.ייעוץ חינוכי טיפול משפחתי וזוגי 054-3979882