ללא נושא

שלום יעל, יש עניין שיושב בייני לבין בעלי כבר די הרבה זמן. אני יודעת שזה משבר בנאלי וכולם עוברים אותו אז אני כאן כדי לקבל כלים שכנראה חסרים לי... אנחנו נשואים שנה וחצי. בעלי בצבא ואני סטודנטית. העניין התפוצץ לקראת חופשת חנוכה. הוא יצא לחופש של שבוע החופש הראשון שלנו מהחתונה (3 ימים אחרי החתונה הוא חזר לצבא ולא היה לנו 7 ברכות) אני כבר הייתי בתחילת הריון. מיותר לציין שפינטזתי על שבוע בצימר מפנק בלי להוציא את האף מהמיטה. אבל הבחור בלי להניד עפעף אמר שהוא מתכנן ´טיול של כמה ימים עם חברים´. אני מכעט חטפתי שווץ מוחי! בסופו של דבר אחרי מריבות ודמעות הוחלט שאני אצא לטיול (שבסוף כלל רק עוד זוג אחד ורווק כי שאר החברים היו אחרי לידה, כאילו דה! הם נשואים!!) המסקנה של בעלי מהתקרית הייתה שאני לא אוהבת אותו ואת החברים שלו. המסקנה שלי הייתה שהוא (וכל החבורה שלו) לא מבין שהוא נשוי, זה אומר זוג. זה אומר ביחד. ואז מדי פעם צץ לו איזה אירוע חברתי ששיך לגברים בלבד ואני ממש משתדלת לפרגן, באמת מכל הלב אני מנסה בכל הכח להבין שיש לו צרכים חברתיים ושזה לא בא על חבשוני אבל לרוב אני נשברת ונעלבת. עכשיו צצה שבת חתן (לאותו רווק מהטיול) שכמובן מיועדת לגברים בלבד. אולי אני כזאת רכושנית כלפיו רק בגלל שהזמן שלנו יחד גם ככה לא מספיק לי או שפשוט ככה זה נשים? יש תרופת פלא לקנאה הזאת בחברים שלו? אני חושבת שזה גם בא אצלו מנקודה שהחברים מקבלים אותו כמו שהוא ולי יש גם תלונות ודרישות אז הוא ´בורח´ אליהם. אשמח לתשובה- אולי קצת כלים... מצקת? אולי מערוך כדי להכות בו?! ;) סתם, אני ממש אוהבת אותו וגם החברים שלו לא רעים בכלל. רק אני מכשפה קטנה ורכושנית. מה עושים?!?!?!
יעל זיוון
שלום לך! ראשית כל אפתח ואומר שאת מצחיקה ומדליקה:) ועכשיו... את לא מכשפה קטנה ורכושנית.לא. את אישה נשואה שלא מתאפשר לך ´לשבוע´ מזוגיות ומ´ביחד´ עקב אילוצי צבא... הצורך שלך מאד מובן והקנאה היא בעצם ביטוי של הכאב שלך, שאת רואה איך אישך בזמנו הפנוי חולק את זמנו עם אחרים ולא איתך. אני מבינה גם אותו, שהוא רוצה ´להתאוורר´ או להנות עם החברים עד שהוא משתחרר מהצבא. ייתכן ולא תגיעו לעמק השווה אך הדיבור על כך חשוב. חשוב שהוא יבין את צרכיך ושלא יתן פרשנות לרצון שלך כביטוי של חוסר אהבה מצידך. חשוב שגם את תביני את צרכיו. הדיבור מאפשר הבנה והתקרבות. גם אם הפתרון המוסכם אינו מושלם מושגת הבנה ורצון משותף להיטיב אחד עם השני. כרגע זה נשמע לי שניגוד הרצונות ביניכם יוצר ריחוק. כל פתרון מוסכם ביניכם יתן תחושה שאתם ורצונותיכם קיימים ונראים על ידי השני, וזה דבר מאד חשוב בביסוס ובניית זוגיות, הדדיות קרבה ואינטימיות. עוד שאלה שיש להבין- מה יש לו עם חבריו שאין לו איתך? האם באמת את ככ ביקורתית עד שהוא מעדיף לחמוק לחבריו? איזה צרכים נענים לו שלא נענים לו במחיצתך? אמרת על עצמך בצחוק שאת רכושנית, ועכשיו ברצינות... האם יש בזה מן האמת לגביך? יכול להיות שאת צריכה ללמוד לשחרר ולהרגיש נאהבת גם כאישך בוחר באופציית בילוי שאיננה את. בניית זוגיות מצריכה אנרגיות, בגרות אחריות סבלנות וסובלנות... אתם בשלביכם הראשונים ולומדים לצעוד יחד... ככל שתלמדו להבין ולכבד צרכים, גם אם הם נוגדים זה את זה, ובעיקר כשהם אינם אותם צרכים כך תוכלו לשאת קשיים/ אתגרים בהמשך שמן הסתם תתקלו בהם (כמו צרכים שונים אחרי הולדת הילד הראשון וכן הלאה.. אם לא תצליחו לבד ייתכן וייעוץ/טיפול יוכל לעזור לכם לתת מענה לכל אחד מכם ולשניכם יחד. בהצלחה! יעל זיוון M.A. מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת 054-3979882