נישואים שלא ברבנות

שלום וברכה דבר ראשון, אין לי בעיה לפירסום השאלה רק בבקשה ללא ציון שמי. תודה מראש. אני וחברתי שוקלים להתחתן שלא דרך הרבנות, מוסד שאנו רואים בו כבעייתי. וקראתי שד"ר חנה קהת קראה בעבר לאקט שכזה. עקב כך אני פונה אליכן במידה ויש לכן את המידע או את ההפניות הדרושות להבנה של כלל האספקטים וההשלכות לחתונה יהודית שלא ברבנות. רק טוב ותודה מראש גם זה לא תחום ההתעסקות שלכן
שלומית טורפז
שלום וברכה, וברכת שנה טובה ומזל טוב לרגל החתונה הקרבה. השאלה שאתם מתלבטים בה היא אכן שאלה רצינית ביותר ובעלת השלכות הלכתיות, משפטיות וציבוריות. אתייחס לכל אחד מן ההיבטים הללו, אך לפני כן אבקש להפנות אתכם למכון עתים www.itim.org.il שם תוכלו למצוא פירוט רב יותר בנושאים אלה וכן חוברת חינם בנושא נישואין, בהיבטים מעשיים, טקסיים ורוחניים. מן ההיבט ההלכתי הטהור אין חשיבות לשאלה אם הרבנות מעורבת בחתונה אם לאו. הרבנות היא גוף בירוקרטי שדרכו בחר החוק הישראלי במדינת ישראל הצעירה בת הששים להסדיר את ענייני הנישואין. השאלה ההלכתית והאופן בו נישאו יהודים לאורך אלפיים שנה הם כמובן עניין נפרד ובלתי שייך לשאלה בירוקרטית זו. כך שאם אתם עורכים חתונה שהמרכיבים ההלכתיים בה מופיעים, ובכללם עדים כשרים, העמדת חופה, העברת שווה פרוטה, ברכות קידושין ונישואין, אזי החתונה תקפה מבחינה הלכתית ולא משנה מיהו העורך שלה. גם בית דין רבני במדינת ישראל יראה בחתונה כזו חתונה תקפה ואם חלילה הנישואין לא יעלו יפה וזוג שנישא באופן פרטי ירצה להתגרש הוא יחויב בגט מלא (ולא רק לחומרא או מספק). מן ההיבט של המשפט הישראלי מדובר בנישואין פרטיים ללא רישום וללא תוקף בירוקרטי. לפיכך, זוג שנישא בנישואין פרטיים שכאלה אינו זכאי לרישום כזוג נשוי במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. יש לציין כי לאור הפסיקה והחקיקה בשני העשורים האחרונים זכויותיהם של ידועים בציבור לעניינים כלכליים כגון הטבות מס, משכנתא וכדומה אינן נופלות מאלה של זוג נשוי. כלומר, גם במצב בהם אתם נשואים רק נישואים פרטיים, אתם זכאים להטבות הכלכליות של ידועים בציבור (בכפוף לתנאים מסוימים שמוכיחים את רצינות הקשר ביניכם ואת הכוונה לקיים משק בית משותף), אולם אינכם רשומים כנשואים אלא כרווקים. סטטוס זה עשוי להפריע לכם או לילדיכם בבוא העת. אם בחרתם להינשא בחוץ לארץ בחתונה אזרחית בנוסף לחתונה הפרטית שערכתם כאן, תוכלו להירשם במרשם האוכלוסין כזוג נשוי מכוח נישואין אלה, במידה ונערכו על פי כללים מסוימים (של המשפט הבינלאומי הפרטי) והיו תקפים במדינה בה נערכו. ועכשיו אנו מגיעים להיבט הציבורי והמורכב מכולם. לבחירה שלא להינשא במסגרת הרבנות יש השלכות חברתיות על החברה בישראל ועל הדימוי של הרבנות בעיני הציבור. בבחירה כזו יש אמירה שהיא חלק מן המאבק הציבורי על מעמדו והתנהגותו של הממסד הרבני בנושא הנישואין והגירושין. בקרב הפלג השמאלי (לא במובן הפוליטי, אלא הדתי-חברתי) בציבור הדתי-לאומי יש מחלוקת בשאלה איך גורמים לשינוי בנושא הנישואין והגירושין. המהפכנים טוענים כי יש לשבור את הכלים ולהינשא מחוץ לרבנות, וכי רק לחץ חזק של זוגות דתיים שיפסיקו להינשא ברבנות יגרום לרבנות להבין כי הודגשה הסאה וכי עליה לשנות את דרכיה ולהפוך על פניו את אופן הפעולה של בתי הדין ופקידי הרבנות בנושאים של סרבנות גט, עגינות ומעמד האשה בנישואין ובגירושין. לדידם של אלה, המשך הנישואין ברבנות ממשיך לחזק גוף שבעצם יש להפילו ולהחליפו. לדעת אחרים מדובר באקט חסר אחריות של הורדת התינוק עם המים. לפי דעה זו יש להמשיך ולהינשא ברבנות ולשנות מבפנים. לחפש את הרבנים שעימם ניתן לבנות טקס שוויוני יותר, לחתום על הסכמי קדם נישואין בתוך מסגרת הרבנות, לדרוש מהרבנות סטנדרטים מסוימים, להתלונן כשיש על מה, לשכנע ולהפיץ אמיתות שונות בין באי הרבנות וללכת הכי רחוק שאפשר כל עוד עדיין נשארים בפנים, בתוך הבית. התומכים והתומכות בכך סבורים כי הציבור הרחב לא מבחין בין הממסד הדתי לבין הדת, ולפיכך ביקורת מופרזת על הממסד הדתי עד כדי נטישה פומבית שלו, מהווה חילול השם ותביא לכך שזוגות יתרחקו עוד יותר מכל מרכיב יהודי בחתונתם ובחייהם. בקרב נשות קולך, כמו גם בקרב ציבור דתי אחר יש מחלוקת בנושא זה. יש התומכות בצעדים רדיקליים יותר כנגד הממסד הדתי וכך אכן התבטאה בעבר ד"ר חנה קהת, ויש התומכות בצעדים מעודנים ואיטיים יותר, ובודקות את תג המחיר (ליהדות ודימויה בציבור) שמוצמד להתבטאויות ומעשים מהפכניים, כפי שהתבטאה באותה תקופה רחל קרן, יו"ר קולך דאז. שתי הגישות נובעות ממוטיבציה אחת - לפתור בעיותיהן של מסורבות גט ועגונות ולהביא לקידוש שם שמיים ולחיזוק היהדות בלבבות. המחלוקת על הדרך היתה ועודנה קיימת. בהצלחה בכל אשר תבחרו, מזל טוב ושנה טובה, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, קולך